"ניתן לביצוע כמו פסק דין של בית-משפט."
והשאלה היתה, אם לצורך פקודת פשיטת הרגל דינו של השטר כדין פסק-דין של בית-משפט, בסעיף 81א(א) הנ"ל נאמר רק שהוא "ניתן לביצוע כמו פסק דין", ולא נאמר "כאילו היה פסק-דין" או "יהיו רואים אותו כפסק-דין".
מ"מ הנשיא הגיע למסקנה, שאמנם כוונת המחוקק היתה, ששטר כזה יחשב כפסק-דין ולכן ההתראה שנשלחה על-ידי החייב בדין יסודה.
מן הראוי לציין כאן, שהמחוקק הכניס לאחר מכן בסעיף 1 לחוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 6), תשל"ו-1976, תוספת לסעיף 3(2), לפיה: "שטר חליפין, שטר חוב ושיק שהוגשו לביצוע ללשכת הוצאה לפועל לפי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, ולא הגיש החייב התנגדות לביצועם או שהתנגדותו נדחתה בפסק דין או בהחלטה שאין עוד ערעור עליהם - דינם כדין פסק דין כזה".
לאור האסמכתאות האלה (וראה גם מאמרו של ד"ר שלמה לוין, "כמה הערות דיוניות לענין הליכי ביצוע שטרות בהוצאה לפועל". עיוני משפט, כרך ב(2), תשל"ב, ע' 336, 340)
--- סוף עמוד 610 ---
נראה לי, שהמסקנה היא, כי החלטה הדוחה התנגדות לביצוע שטר דינה כדין פסק-דין, ואין המערער זקוק לרשות על-מנת לערער עליה.
תוך סיקור האסמכתאות מצאתי אמנם החלטה של השופט ח' כהן ב-בר"ע 248/75 (לא פורסם) בה הוא אמר, כי על החלטת בית-המשפט לפי סעיף 81א(ג) לחוק, כמו על החלטה שלא לתת רשות להתגונן בדיון מקוצר, ניתן לערער רק ברשות ולא בזכות, אך בכל הכבוד נראית לי החלטה זו כסותרת את האסמכתאות האחרות שציטטתי, ואינני חושב שאני קשור בה. בפרט, שהדברים שאמר השופט ח' כהן, יכולים להיחשב כאימרת-אגב, היות והוא הגיע למסקנה, שלגופו של ענין הוא דחה את בקשת המבקש למתן רשות לערער.
דעתי היא לכן, כאמור, שטעה בית-המשפט המחוזי בדחותו את הערעור, מהסיבה שהיה סבור שהמערער זקוק לרשות ערעור. הדרך הנכונה היתה להעביר את הערעור שהובא בפני דן יחיד להרכב של שלושה שופטים.
אנו מקבלים לכן את הערעור שבפנינו, מבטלים את החלטת בית-המשפט המחוזי ומורים על החזרת הענין לבית-המשפט המחוזי. על-מנת שידון בו בערעור רגיל בהרכב של שלושה שופטים, ומאחר והשאלה נשוא המחלוקת בערעור זה התעוררה רק ביזמת השופט המלומד בבית-המשפט המחוזי, אין אנו פוסקים הוצאות.
השופט לנדוי: אני מסכים.
השופט י' כהן: אני מסכים.
הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט עציוני.
ניתן היום, ו' בניסן תשל"ו (6.4.1976).