פסק-דין
השופט עציוני: בערעור זה מתעוררת שאלה משפטית עקרונית אחת והיא - אם החלטה של בית-משפט, בין שלום ובין מחוזי, הדוחה התנגדות לבקשה לביצוע שיק היא כפסק-דין, שניתן לערער עליו בזכות, או שהיא נחשבת כ"החלטה אחרת", שניתן לערער עליה רק ברשות.
המשיב הגיש נגד המערער שיק לביצוע בלשכת ההוצאה-לפועל בתל-אביב, על-פי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן - החוק) ותקנה 88ה לתקנות ההוצאה לפועל, תשכ"ח-1968 (להלן - התקנות). הגיש המערער התנגדות לביצוע השיק, התנגדות זו הועברה לבית-משפט השלום בתל-אביב והשופט המלומד בבית-משפט זה דחה אותה. על החלטה זו ערער המערער לבית-המשפט המחוזי והערעור הובא לדיון בפני שופט דן יחיד, כבוד השופט אשר.
לפני התחלת הדיון עורר השופט המלומד מיזמתו את השאלה, אם המערער לא היה זקוק לרשות ערעור. בתשובה לכך אמרה באת-כוח המערער, שלדעתה, אין צורך במקרה כזה בקבלת רשות ערעור, מאחר שאם הבקשה להתנגדות ביצוע השטר נדחית, מסתיים ההליך והוא חוזר להוצאה-לפועל, והחלטה כזו איננה נחשבת לן כהחלטת-ביניים, לעומת
--- סוף עמוד 605 ---
זאת טען בא-כוח המשיב, כי אם מדובר בערעור, הרי שהוא היה צריך להישמע בפני הרכב של שלושה שופטים, אחרת יש להתייחס אליו כאל בקשת רשות ערעור. היות והיא מתבררת בפני שופט דן יחיד. הוא הוסיף, שבהתחשב בכך שבאת-כוח המערער הגיעה מעכו, הוא מוכן מצדו להסכים, שהדיון ייחשב כבקשת רשות ערעור.
לאחר שדן בשאלה, אם יש להתייחס להחלטה הדוחה את ההתנגדות כאל "החלטה אחרת", הטעונה רשות ערעור, או כאל "פסק-דין", שאיננו טעון רשות ערעור, הגיע השופט המלומד למסקנה, כי היא "החלטה אחרת". השופט המלומד נימק את החלטתו בהלכת בית-משפט זה, לפיה החלטה הדוחה בקשה למתן רשות להתגונן, נחשבת כ"החלטה אחרת", הטעונה רשות ערעור, ובקביעת המחוקק, כי הדיון בבקשת התנגדות להוצאה-לפועל של שטר תהיה בסדר-דין-מקוצר (לפי סעיף 81א(ג) לחוק) - אשר-על-כן אותו הדין חל על החלטה הדוחה את ההתנגדות.
באת-כוח המערער הציעה בעת הדיון בבית-המשפט המחוזי להבחין בין שתי ההחלטות הנ"ל, בהצביעה על כך, שהחלטה הדוחה התנגדות היא סופית, שאחריה לא בא פסק-דין, והיא ניתנת לביצוע מידי בהוצאה-לפועל, בו בזמן, שהחלטה הדוחה בקשה למתן רשות להתגונן איננה ניתנת לביצוע ללא פסק-דין.
השופט המלומד לא קיבל אבחנה זו באמרו, שהוא איננו רואה עצמו מוסמך לשנות את ההלכה. לפיכך, הוא החליט למחוק את הערעור בהעדר רשות ערעור. ובעצמו נתן רשות זו כדי לערער בפני בית-משפט זה, וכפי שנאמר על-ידו: "ב"כ המערער אם תרצה בכך תוכל להשיג שם שינוי בהלכה האמורה".