--- סוף עמוד 150 ---
ניתן להתרשם, אם כך, כי דברים אלה לא באו בשל רצונו של ירון להיוועץ בעורך דין ולשמור על זכות השתיקה, אלא אחרי מספר תשובות שאינן אמת (ועל כך לא יכולה להיות מחלוקת), כשפרל יותר מרומז לירון, הבקיא בהוויית חקירה, כי יש בידיו ראיות מפלילות "קשיחות" להבדיל מ"סתם דיבורים" מן הסוג של "מישהו אמר משהו". לפיכך הוא מציע לו להוביל, במקום להיות מובל. אכן, פרל ממשיך ומתאר לירון, באופן פלסטי, את הצפוי לו ולמשפחתו כתוצאה מהחקירה, אם כי מבהיר כי לא יביא למשרדי החקירות מישהו שלא לצורך. אלא שבהמשך הדברים, שלא הובא בטיעוני ההגנה, אומר לו פרל אתה במצב הנוכחי ... השאלה היא מה אתה רוצה לעשות. תגיד לי אתה". והנה תגובתו של ירון: "לא רצחתי אף אחד, אני מעדיף, באמת בלי לפגוע בך, אתה מדבר לעניין ואני מעריך את מה שאתה אומר אבל אני באמת רוצה לדבר עם העורך דין לפני שאני אמשיך". בתגובה אומר לו פרל שלא ימנע זאת ממנו "חד וחלק, אין פה משחק. אני אתקשר...". בשלב זה הפסיק פרל לשאול את ירון שאלות לגוף החקירה ונעשו מאמצים לאתר עורך דין, כשהתברר כי עורך הדין הקבוע של ירון לא יכול היה להגיע (עמ' 27). כאמור, במהלך ההמתנה הפך ירון מנחקר ל"מראיין", תוך שהוא זה שמציג לפרל שאלות שונות על השכלתו, על נסיבותיו האישיות ועל שירותו הצבאי. הדו שיח החופשי הזה התנהל עד שהגיע עורך הדין (עמ' 34) והחקירה חודשה לאחר מכן (עמ' 36). בסיום החקירה הובא ירון להארכת מעצר ושם פגש את עו"ד ניב זקלר. הייתה זו פגישה קצרה במהלכה אמר לו עורך הדין כי הם צריכים ללמוד את החומר ובינתיים שלא ידבר וישמור על זכות השתיקה (ירון, עמ' 2641-2640). בנסיבות אלה איני מוצאת יסוד לטענה כלפי החוקרים.
138. למחרת היום, החלה החקירה (ת/15) בתלונה קשה ומוצדקת, יש לומר, של ירון, על כך שלא קיבל אוכל מאז ארוחת הצהרים של היום הקודם, ועל הטלטלות שהיו מנת חלקו בשעות הלילה עד שהגיע ממשרדי יאח"ה לבית המעצר בכלא שקמה שבאשקלון. עוד הודיע, כי הוא מבקש להמתין לעורך דינו, עמו הוא מבקש להתייעץ בטרם תמשיך החקירה. כעולה מהמשך הדברים, פרל דאג מיד לפתרון בעיית האוכל, ואילו החוקר הנוסף, דוד נודלמן, אמר כי "אנחנו לא מאפשרים עורכי דין. פגש אותך עורך דין אתמול, דיבר איתך, נכון? בבית משפט?" אולם ירון הסביר כי הפגישה לא הייתה יעילה שכן לא היו בידיעתם פרטים עליהם יוכלו לדבר. או אז שאל אותו דוד מה שם עורך דינו, ירון לא זכר ופרל בדק ואמר שהמדובר בעו"ד זקלר. משהובררה זהותו של עורך הדין אמר דוד כך: "אוקיי, אם הוא יוכל להגיע לפה בשעה אחת וחצי זה בסדר ... אם הוא לא יוכל להגיע בשעה הזאת אז הוא יצטרך לראות אותך באשקלון יש לך את כל הערב שמה תוכל לפגוש אותו שם אלה הם האופציות אין אופציה אחרת ... לפי החוק זה עונה לכל הקריטריונים של החוק. פגשת עורך דין אתמול אנחנו לא חייבים לתת לך כל חמש דקות עורך דין" (עמ' 3). הנה כי כן, הציטוט שהציג עו"ד גלעדי אינו כל הציטוט. היה לו המשך, המשנה את משמעותו.