--- סוף עמוד 153 ---
המשפט העליון כי נחצו הקווים האדומים, בכך שהמדובבים גרמו לאלזם לוותר על זכות השתיקה בניגוד לעצה מפורשת שקיבל מעורך דינו וערערו את יחסי האמון בינו לבין מרשו ופגעו בדרך זו בזכויותיו המהותיות. לכך יש להוסיף כי בית המשפט העליון סבר, כי פסילת הודאותיו של אלזם התחייבה גם מכוח סעיף 12 לפקודת הראיות, בשל הלחץ הפסול שהופעל עליו, עד כי נשללה יכולתו לבחור באופן חופשי בין מסירת הודאה לבין שמירה על זכות השתיקה. הדברים רחוקים מרחק רב מדברי החוקרים בענייננו. איני מוצאת, שהיה באמירות החוקרים ביחס לעורכי הדין של ירון, כגון שאינם קוסמים, כגון שהם גובים שכר טרחה, וכדומה, משום "השמצה", כטענת עו"ד גלעדי. האמירה לעניין היעדר כישורי קוסם (ודומותיה) הובנה היטב על ידי ירון, היינו שהכוונה לכך שמצבו חמור ולפיכך ייקשה על עורך הדין למצוא דרך לחלץ אותו ממנו. והנה, כעבור מספר דקות הודיע נודלמן לירון כי עורך הדין שלו אמור להגיע וכי יינתן לו לפגוש אותו (עמ' 39). משמע, שהחוקרים לא יצרו חיץ בלתי ראוי בין ירון לבין העולם החיצוני, לא בודדו אותו, לא הבאישו את ריחו של עורך הדין ואפשרו לירון להיפגש עמו תוך שהם מפסיקים את גביית ההודעה. מששב לחדר החקירות הוזהר מחדש, ולשאלת החוקרים אמר כי העצה שקיבל מעורך דינו היא להמשיך ולשמור על זכות השתיקה (עמ' 40). כך אכן היה עד סוף החקירה.
141. למחרת היום, ב-22.12.2010, עם תחילת גביית ההודעה ת/16, שב ירון וביקש לשוחח עם עורך דינו. עו"ד גלעדי מביא בסיכומיו את דברי החוקר האומר לו כי אין שום סיבה לאפשר לו זאת, שכן פגש בעורך הדין יום קודם וכי אין המדובר ב"תכנית כבקשתך". אולם אין הוא מצטט את תגובתו של ירון לדברים אלה, ולפיהם "כי אם אני רוצה לשנות את הזה, אני רוצה להגיד לו את זה, אני רוצה לעדכן" (עמ' 2). בתגובה שב החוקר והבהיר לו כי לא ניתן לאשר את הפגישה המבוקשת לאלתר, אולם הציע לו לשוחח עם עורך הדין בטלפון. על כך השיב ירון "נראה על מה אתה מדבר ואם אה, הוא יאשר לי אחר כך אז אני תמיד יכול לחזור אחורה ולהגיד לך". פרל הבהיר לו במקום זה כי לא יאפשר לו לשמוע כל פעם מה יש בידי החוקרים ואז "לפי זה להבין את הגרסה"; כי הוא נועץ בעורך הדין כמה וכמה פעמים; וכי השאלות אינן הולכות להשתנות (עמ' 2). בהמשך החקירה מתברר, כי על אף שביום הקודם הייתה בידי עורך הדין אפשרות לפגוש את ירון פעם נוספת, בבית המעצר, לאחר שהסתיימה החקירה (בשעה 14:00, ראו עמ' 10) עורך הדין לא הגיע (עמ' 6). פרל אמר לירון כי ינסה לברר אם יתאפשר לו לשוחח עם עורך דינו בטלפון ובינתיים המשיכה החקירה בדרך של הצגת שיחות טלפון מואזנות, אולם ירון שמר על זכות השתיקה. החקירה הופסקה על מנת לאפשר לירון להיפגש עם עורך דינו, שזומן למשרדי החקירה, והתחדשה כעבור כשעה וחצי (כשהחלק השני של ההודעה הוגש כת/17). ירון דיווח לחוקריו כי הונחה על ידי עורך דינו להמשיך ולשתוק על אף שהוא עצמו רוצה אחרת (ת/17, עמ' 11). אחר הדברים האלה הסתיימה למעשה גביית ההודעה.