--- סוף עמוד 154 ---
הנה כי כן, בניגוד לאופן בו מבקשת ההגנה לצייר את התמונה, כאילו נמנעה מירון הזכות להיוועץ בעורך דינו ונפגעה זכות השתיקה שלו, הרי שבפועל, על אף שיום קודם לכן נפגש בעורך דינו והייתה לו הזדמנות – שלא נוצלה – לשוב ולהיפגש עמו, באריכות, בבית המעצר, זימנו החוקרים את עורך הדין למשרדי החקירות ולאחר הפגישה עמו המשיך ירון לשתוק, בעצתו, למרות שמדבריו עולה כי הוא עצמו היה מעוניין באותו שלב למסור גרסה. הדברים עומדים בניגוד בולט לעובדות המתוארות בפסק הדין בפרשת אלזם. איני מוצאת, אפוא, יסוד לטענה הנוגעת לשבירת רוחו של ירון בשל התנהלות החוקרים או לפגיעה בזכות ההיוועצות ובזכות השתיקה. במסקנה זו יש כדי להשליך על הטענה לפיה זומנה אשתו של ירון לחקירה על מנת לשבור את רוחו בשל עמידתו על זכות השתיקה.
(III) הטענה הנוגעת לזימונה של אשתו של ירון לחקירה
142. אשתו של ירון, יעל, זומנה לחקירה ביום השלישי של מעצרו. על פי הנטען, היה זה בלא כל עילה, והשניים הופגשו על מנת לשבור את רוחו ולהניע אותו לשתף פעולה עם חוקריו. בהקשר זה מפנה עו"ד גלעדי לכך שיום קודם לכן, במהלך גביית ההודעה ת/15, אמר פרל לירון כי "יש את הבנאדם שעושה את העבירה ויש את החברה שאחראית על מה שנעשה ואם חברת ירון בלווא בע"מ קשורה בעבירה של הגבלים עסקיים כל האורגנים בחברה משלמים מחיר חד וחלק" (עמ' 18). ירון הגיב מיד וטען כי לאשתו אין כל קשר לחברה, אלא שפרל אמר, בציניות "מאוד יהיה קל לבדוק את זה כשאתה שומר על זכות השתיקה" והמשיך: "את הילדים מי יעיר אותם לא את ההשלכות של מה שאתה עושה אתה צריך להבין אתה יכול לקבל החלטות של עצמך אני לא יודע איך אתה מקבל החלטות של אחרים סוג של אנוכיות. תראה מה אתה עושה" (שם). ועוד, בהמשך, הוסיף פרל ואמר "...אם אתה גררת את אשתך לתוך הדברים האלה אז אתה עשית את זה אני לא מתעסק עם משפחות זה הדבר האחרון שאני רוצה להתעסק אתו משפחה שלך היא מחוץ לתחום אבל אם אתה גורר אותה פנימה אני יביא את מי שאני צריך לחקור אם אשתך לא קשורה אני לא אחקור תגיד לי את כל הסיפור תוציא את כל האנשים תיתן לי גרסה אני לא אקח מטר יותר ממה שאני צריך אתה לא תשב דקה יותר במעצר ממה שאתה חייב..." (ת/15, עמ' 23).
כאמור, החקירה שהתנהלה ב-22.12.2010 הופסקה והתחדשה רק בעבור כשעה וחצי. בסוף החלק הראשון של החקירה (ת/16), נשמע פרל אומר כי הוא צריך את חדר החקירות למשהו