--- סוף עמוד 158 ---
"ירון סיפר לי שהוא החל לעבוד עם גדליה בשנת 98 אז גדליה עבד אצלו. לאחר מכן לאחר שלמד על אופיו הרע של גדליה הגיע למסקנה שאין לו ברירה והוא חייב לשלם לגדליה כדי שלא יתחרה בו. כך היה בשנים 2001 ו-2004. בשנת 2007 לטענתו הגיע להסכם עם גדליה אולם לאור זאת שוורד בר זכתה במכרז לא שילם לגדליה וכל הגוזמים חושבים שהוא הגיע להסכם עם ורד בר כדי לדפוק את גדליה אך זה לא נכון. לדבריו לא היה מוכן להפסיד את ירושלים וכשנודע לו על כך אף אושפז בבית חולים. לאחר מכן התחנן לפרץ קופר וכתוצאה מכך קיבל את העבודה בירושלים. בשנת 2010 ירון לא יכול היה לגייס את הערבות הדרושה למכרז לכן הגיע למסקנה שעליו לרוץ יחד עם קופר. שוב הוא שילם לגדליה ובאמצעותו לגיל כדי שלא יתחרו. לדבריו לא גילה לקופרים שהוא משלם לגדליה עבור אי תחרות אלא אמר להם שהוא משריין אותם לעבודה. אמרתי לירון שאני לא מאמין לגרסתו בכל הנוגע למכרזים בשנת 2007 ו-2010".
מר ארביב אפשר לירון לקרוא את זכרון הדברים שכתב, וירון הוסיף בכתב ידו את הדברים הבאים:
"אני לא סגור על שנת 1998 לגבי העבודה בח. חשמל. בשנת 2010 בנוסף לאי יכולת השגת ערבות הגעתי למסקנה שלא אוכל לממן את העבודה שהתשלום הראשון שלה משולם בסוף 2010 תחילת 2011".
לאחר מכן חתם ירון על זכרון הדברים.
148. מר ארביב העיד, כי המזכר משקף את השיחה, כי לא הייתה שום הפעלת לחץ כלפי ירון, שהיה נינוח, וכי הוא התרשם שירון פורק מעצמו את הסיפור. לרגע לא חש שירון מספר את שסיפר כדי להוריד מעצמו איום או לחץ שהופעל כלפיו. אין לו ספק שירון סיפר את מה שרצה לספר ואת מה שרצה לחשוף (עמ' 2232). כך, למשל, לירון היה חשוב לתאר את גדליה כאדם בעייתי שהוא "נאלץ" לעשות אתו הסדרים במהלך השנים על מנת שלא יתחרה בו. וכך התרשם, כי ירון חושש מאוד לערב את ורד בר בסיפור משום שהוא תלוי כלכלית באחים קופר. בשל התרשמותו זו אמר לירון בסוף השיחה כי אינו מאמין לו שוורד בר לא ידעו דבר (שם).
149. ירון טען בעדותו בבית המשפט, כי כשנועץ בעורכי דינו במהלך ה-23.12.2010, הסביר להם כי הוא מעוניין להשתחרר אולם הם אמרו לו כי הוא עושה טעות ויעצו לו להמשיך ולשמור על זכות השתיקה. אלא שבעקבות בקשתו הם פנו למר ארביב והגיעו לסיכום כי ישוחרר וימסור גרסה למחרת. עוד טען, כי מסר למר ארביב פרטים על אירועי מכרז ירושלים 2010, אולם הלה לחץ עליו להודות גם באישומים שעניינם מכרזי ירושלים 2004 ו-