"ירון: טוב, בעקרון בעניין ההוא. לפי כל מיני בדיקות שאני עשיתי באמת לא היה, לא היה כנראה שינוי.
פרץ: כן בע"ה
ירון:כן כן. עכשיו מבחינתנו הפנייה היה נעשית בתום לב כשהבנו שהוא לא עומד בתנאים ולכן הוא פנה אלינו. אם הוא אח"כ פתאום שינה זה לא דבר שבשליטה שלנו
פרץ: כן כן בזה אני פחות מודאג אין בעיה".
בחקירה הראשית התבקש פרץ להתייחס לדברים הללו. בכל הנוגע למשפט הראשון של ירון, היינו שעשה בדיקות ואין שינוי טען כי הכוונה לכך ש"ירון תמיד הציג לי את זה ואמר לי פרץ תשמע במכרז של ירושלים יש מעט מאוד קבלנים שיכולים לעבוד במחיר שלנו. לנו יש פה יתרון שאני עבדתי בירושלים. אני יודע לעבוד בשיטה ממוכנת. אנשים שיבואו מהצפון או אנשים או קבלנים שיבואו ממקומות אחרים לא, יש להם סיכוי מאוד מאוד נמוך לזכות. אנחנו רואים פה שירון מעדכן אותי יום אחרי ההגשה שבעצם ההשערה שלו הייתה נכונה. הוא הרי בדק עם קבלנים מה שנהוג לעשות, לבדוק עם קבלנים אחרי ההגשה לעשות טלפונים להגיד כמה מילאת? לפחות כך אז אני חשבתי. זה מה שהיה בעיני רוחי. וכך ראיתי את זה באותו יום. שהוא בדק ואומר יש לנו זהו, יש לנו באמת אנחנו כנראה זוכים". אין צריך לומר כי הנאום הארוך הזה אינו מתכתב כלל עם דברי ירון, שהבדיקות שעשה מלמדות, לטעמו, ש"לא היה שינוי" ולא שסיכוייהם לזכות גבוהים לנוכח הצעות המחיר של יתר הקבלנים. מעבר לכך, כבר הערתי לעיל כי איני מוצאת סבירות באפשרות שקבלנים מתחרים "התנדבו" לדווח למתחריהם את מחיר הצעתם, בטרם הוחלט על זהות הזוכה (וגם לאחר מכן). הלא מדובר בקבלנים מנוסים, היודעים כי מכרז גם עשוי להיפסל, וחשיפת המחיר בטרם התקבלה החלטה סופית במכרז היא חשיפת סוד מסחרי המצוי בלב ההתנהלות העסקית של כל חברה.
לא זו אף זו. אין לנתק את המשפט הראשון של ירון, מזה שבא אחריו, מיד לאחר שפרץ הביע את בטחונו בעזרת השם. נעלה מכל ספק, כי במשפט זה מציע ירון גרסה מתואמת היה וייחשף ההסכם עמם, העומד בסתירה לעובדה שגדליה הגיש הצעה משל עצמו. אזכיר, כי בימים אלה ירון היה מודאג עד מאוד מן האפשרות הזו. לשאלה מה הבין מדבריו של ירון השיב פרץ כי "התמונה שירון נתן לי אז אחרי ההגשה הוא עדכן אותנו שגדליה הגיש
--- סוף עמוד 196 ---
הצעה. ושירון בא ואמר לי את זה הוא אמר לי תשמע אני לא מבין למה הוא הגיש. הוא התחייב לנו שהוא בכלל לא עומד בתנאים. הוא חתם איתנו הסכם. אני לא מבין מה הוא מגיש הצעה. עכשיו אתה יודע אני אז רק ראיתי את זה. ידענו שגדליה הוא לא איזה צדיק גדול בלשון המעטה. וראיתי את זה בניסיון של גדליה או לעשות כמה דברים. אז ישבנו חשבנו על זה מה היה? מה גדליה מנסה לעשות פה? כמובן שלא חשבנו אתה יודע שיש פה איזה שהיא חקירה משטרתית וכל הסיפור הזה. אנחנו חשבנו שגדליה זה קומם אותי מאוד גדליה מצד אחד הבטיח את עצמו. קיבל שיקים מראש. יש לו עבודה כגוזם מומחה אם אנחנו נזכה. מצד שני הוא הולך עכשיו לנסות ולהגיש איזה הצעה תרמיתית כמו שגדליה אוהב לעשות..."(עמ' 3101). מלל מן הסוג הזה נמשך עוד ועוד (עד עמ' 3106). ברור שהדברים עומדים בסתירה גמורה לניסיון של פרץ להציג עצמו כמי שבקושי היה מעורב במכרז ולמעשה "השתרבב" אליו רק משום שביום בו צריך היה לחתום על ההסכם אצל עו"ד גוטגליק היה אסא עסוק. אלא שעל מנת להסביר את השיחה האמורה מגייס פרץ לטובתו טענה הפוכה, והיא שבזמן אמת היה מודע לכך שגדליה התחייב שאינו יכול לעמוד בתנאים (מה שאינו נכון כשלעצמו, כפי שראינו); וכי הכיר את גדליה כאדם ש"אינו צדיק גדול", בסתירה לטענתו בחקירה לפיה לא ידע עליו דבר. כך גם הטענה בבית המשפט, לפיה התקומם על גדליה שהבטיח לעצמו עבודה כגוזם מומחה אולם, מאחורי גבם, הגיש "הצעה תרמיתית" לחברת החשמל, אינה עולה בקנה אחד עם שלוות הנפש בה קיבל את הבשורה על כך מפיו של ירון בזמן אמת, תוך שהוא מודיע לו שמעניין זה הוא "פחות מודאג". זו אינה תגובה טבעית של אדם שחש שרימו אותו ואף העמידו אותו, שלא בטובתו, בסיכון שיחשדו בו בהסדר כובל (עמ' 3138).