אחר כל הדברים האלה יש לומר, כי בחקירה ברשות (ת/52, עמ' 80-79), כשהתבקש פרץ להסביר ממה בדיוק ירון היה מודאג, השיב כי לו ולירון היו הרבה שיחות בקשר לנושאים רבים, ו"קשה לי לשייך את זה למשהו. זה בטח קשור למשהו אבל אני לא יודע למה". החוקר הציע לו כי הדברים קשורים למכרז הנדון, אולם פרץ עמד על כך שאינו יודע על מה שוחח עם ירון, ובהמשך (עמ' 82), בתגובה לשאלת החוקר לפיה נראה כי הוא וירון משוחחים באותה שיחה על אדם שלא עמד בתנאי המכרז השיב כי אינו יודע, וכי "לא נאמרו פה שמות, אני לא זוכר".
204. דוגמא נוספת למהפך שחל בגישתו של פרץ לראיות תימצא לנו בעדותו בבית המשפט, ולפיה ירון פנה אליו והסביר לו כי יש הפעם בעיה בדרישה לכמות ניכרת של גוזמים מומחים; כי בלית ברירה ייאלצו לשכור את שירותיו של גדליה לשם כך; וביודעו כי אסא עלול להציב מכשול בעניין זה, ביקש אותו לשכנע את אסא להסכים לכך (עמ' 3058). מעבר לכך שדברים אלה אינם תואמים את גרסתו של אסא, שטען בעדותו כי ירון הפעיל עליו לחץ
--- סוף עמוד 197 ---
באופן ישיר בעניין זה "וגם דרך אח שלו" (עמ' 3156), הרי שגרסה זו עומדת בניגוד מוחלט ל"ריחוק המלכותי" שביקש לשוות להתנהלותו בקשר למכרז במהלך חקירותיו ברשות. שלא לדבר על כך שהדברים עומדים בניגוד מוחלט לראיות מזמן אמת, עליהן עמדנו לעיל, מהן עולה בבירור כי אסא היה מעוניין מאוד בהשבתת יכולת התחרות של גדליה וכעס על שמואל זילבר המנוח, שהכשיר אותו כמומחה שלב ג', וכי גם פרץ נדרש בזמן אמת לסוגיה והציע אותה הצעה של פנייה בשאלת הבהרה "חוסמת", גם זאת על מנת למנוע מגדליה להתחרות.
מסקנתי היא כי גם פרץ לא הצליח לעורר ולו ספק סביר בעוצמתן של הראיות המפלילות אותו.
(III) התייחסות לטענות הגנה מטעמם של האחים קופר
205. האחים קופר הגישו סיכומים נרחבים ביותר, המשתרעים על פני קרוב ל-600 עמודים (כאורך סיכומיה של המאשימה ביחס לכל האישומים גם יחד). רובן המכריע של טענותיהם קיבל התייחסות במהלך סקירת הראיות הרלוונטיות לעבירות המיוחסות להם, גם אם לא מצאתי לנכון להביא תחילה פירוט של כל טענה וטענה שהובאה בסיכומיהם. נהגתי כך על מנת שלא להרחיב את מסגרת הכרעת הדין מעבר לנדרש. במקום זה אביא את התייחסותי למספר טענות נוספות.
206. אתייחס תחילה לטענה שנראה כי נטענה בחצי פה, והיא שבכתב האישום לא כללה המאשימה את גדליה כמי שהיה צד להסדר, בעוד שעובדת היותו צד להסדר (תוך שהוא פועל מכוחו של הסכם חסינות) היא נדבך מרכזי בטענות התביעה. לטענת עו"ד ליבאי בסיכומיו (סעיפים 1679-1677), טענת המאשימה לפיה גדליה סיכם עם אחרים כי יגיש הצעה מתואמת למכרז (או יימנע מלהתחרות בו) בעוד שלא תואר כצד להסדר, שומטת את הקרקע תחת גרסת התביעה לקיומו של ההסדר.