--- סוף עמוד 199 ---
דעת רחב, ולא נמצא לי כי הופעל באופן בלתי ענייני או מוטעה, כך שחרג ממתחם הסבירות. העובדה שיכול אדם אחר להגיע למסקנה אחרת, אינה מבססת, כשלעצמה, אכיפה בררנית כל זמן שהערכת הראיות כלפי כל אחד מן המעורבים נעשתה באופן מקצועי והגון, כפי שהיה כאן. לטעמי, גם אם טעתה המאשימה בהחלטתה לסגור את התיק כלפי עו"ד גוטגליק (וכאמור, אני רחוקה מלקבוע זאת), אין טעות זו יוצרת עילה של הגנה מן הצדק כלפי פרץ. לא לכך כֻוונה הגנה זו. המאשימה לא התנהלה בזדון ובחוסר תום לב – על כך אין חולק. אולם גם רשלנות בלתי סבירה לא הוכחה. הערכה מקצועית של חומר הראיות, המצויה בגדרי סמכותה, היא שהדריכה את מסקנותיה ולא מצאתי כי הופרכה חזקת החוקיות ממנה היא נהנית.
זאת ועוד. נאמנה עליי טענת ב"כ המאשימה, לפיה האפשרות שנשקלה ביחס לעו"ד גוטגליק הייתה להעמידו לדין כמסייע, ולא מעבר לכך. בסופו של דבר הוחלט, כאמור, לסגור את התיק נגדו מחוסר ראיות. האבחנה בין מסייע לבין מבצע עיקרי היא אבחנה חשובה שאין להתעלם ממנה בהקשר הנדון. יש לזכור, כי אין התביעה חייבת להעמיד לדין את כל המשתתפים בעבירה רבת משתתפים. ככל שיש שיקולים ענייניים לאבחנה, הרי שאין זו אבחנה אסורה (דנ"פ 5189/09 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת ישראל (20.4.2006)). בהקשר זה, יש לבחון את "קבוצת השוויון" של הטוען לטענת אפליה (ע"פ 8551/11 יצחק סלכגי נ' מדינת ישראל, פסקה 16 (12.8.2012)) (להלן: עניין סלכגי). פשיטה, שהחובה לנהוג שוויון היא כלפי אלה הנכללים בקבוצת השוויון. איני מוצאת כי עו"ד גוטגליק מצוי בקבוצה בה מצויים האחים קופר. בעלי העניין בזכייה במכרז, אלה שהיו מעורבים בגיבוש ההסדר, ואלה שציפו להרוויח ממנו הם האחים קופר. תרומתו של עו"ד גוטגליק, גם בהנחה שניתן היה להוכיח כי היה מודע לה, לא הייתה במרכז העשייה העבריינית ואינה יוצאת מגדר סיוע. ועל כל אלה יש לזכור, כי אכיפה בררנית אינה היפוכה של אכיפה מלאה. אכיפה בררנית עניינה בפגמים בהפעלת שיקול הדעת של התביעה (ע"פ 6328/12 מדינת ישראל נ' פולדי פרץ (10.9.2013)). לא מצאתי פגמים כאלה בעניין הנדון.
208. טענה כללית נוספת בפי האחים קופר והחברה שבבעלותם, והיא שהצגת השתלשלות האירועים באופן שעשתה זאת המאשימה, היינו כ"סיפור מעשה" אחד, תוך התייחסות כרונולוגית משולבת להשתלשלות האירועים מבלי לעשות אבחנה בין הנאשמים השונים, פגעה בזכותם למשפט הוגן שכן חלק גדול מן הראיות כלל אינן קבילות נגד נאשמים אלה.