--- סוף עמוד 207 ---
את תיאורו כמשכין שלום בין כלל הגוזמים ניסה ארז לגייס באופן מיוחד לטובת הסבר לפשר מעורבותו ביחסים בין ירון לבין גדליה. בחקירה ראשית טען כי גדליה ראה בו חוליה מקשרת בינו לבין ירון והוא חשב לעצמו שאפשר לגשר ביניהם. גדליה ביקש זאת ממנו בעשרות שיחות שהתקיימו עוד לפני פרסום המכרז (עמ' 3458-3457). דרך הצגת הדברים המיתממת הזו אין בה ולו כדי לעורר ספק סביר. ראשית, וכפי שאמרתי לעיל, לא השתכנעתי כלל ועיקר כי כל מעייניו של ארז נתונים להשכנת שלום בין הבריות. לא ניתן על ידו ולו הסבר מינימאלי מדוע החליט להשקיע משאבי זמן כה רבים בגישור בין הניצים. שנית, וכפי שראינו במהלך תיאור השתלשלות העניינים בקשר למכרז הנדון (ועוד נראה בקשר לאישומים האחרים המיוחסים לו), העניין של ארז בהשכנת שלום היה תכליתי עד מאוד: "שכל אחד יהיה בפינה שלו".
בנוגע לשיחה ת/345, במהלכה הוא זה ששאל את גדליה אם הוא רוצה "לשבת" עם ירון, התמצו הסבריו בחקירה ראשית בחזרה, בניסוח זה או אחר, על תוכן השיחה (עמ' 3459-3458). עוד טען, כי את דבריו של גדליה בשיחה הנ"ל הבין כהבעת רצון מצדו "להסתדר עם ירון", וכי לו עצמו היה ברור שגדליה אינו עומד בתנאי הסף. לפיכך "ברגע שהוא מפעיל עלי שרירים ועושה עלי קצת מה שנקרא מפעיל את היכולות שכנוע שלו בכוח. שכאילו עדיף בטוב שזה יגמר בטוב. ואני אומר בסדר. אני שמעתי אני ממשיך הלאה. אני ממשיך באותו קו. אין, זה לא שינה הרבה כאילו האיום המרומז כביכול שכאילו ללחוץ על ירון תלחץ על ירון כדי שירצה להסתדר – לא עבד עלי כל כך. אבל אין בעיה. ממשיכים כרגיל. אני יודע שירון רוצה. רוצה להתקשר אתו. וגם ירון לא עומד בתנאי הסף. והאינטרס הוא משותף" (עמ' 3459). אלא שאין למלל הזה כל קשר לשיחה המדוברת ולאלה הדומות לה. עמדנו על כך שההצעה לפגישה באה מארז, שהמשיך באותה שיחה (ת/345) והסביר לגדליה כי עדיף להימנע מ"מלחמה". עמדנו על שיחות נוספות מהן עולה כי ארז (והאחרים) חשב כי גדליה עשוי לעמוד בתנאי הסף; כי הלחץ הגדול היה מצדו של ירון, שחשש כי גדליה יחבור לשמואל זילבר המנוח ויגיש הצעה תחרותית; וכי הטקטיקה שננקטה הייתה דווקא להסוות מפני גדליה את הלחץ ולא להראות שהוא מעוניין לפגוש בו ("לשחק פוקר"). לאורך כל השיחה אליה התייחס ארז בעדותו המובאת לעיל אין ולו שמץ של לחץ מצדו של גדליה. הוא לא הפעיל שרירים ולא הפעיל בכוח יכולות שכנוע.