רמי: [מל"ב] כבר שנה וחצי [מל"ב] הלוואי ותזכה
ארז: עשינו פדיחה פעם אחת ... טוב מותק יאללה שיהיה יום טוב ..."
כבר מעיון בשיחה, כשלעצמה, ניתן לראות כי תגובתו של ברזילאי מעידה על הבנה מלאה במה מדובר, כשהוא משיב לארז לשאלתו אם הוא "נותן גיבוי" במילים "אמר שאתה עושה לו גיבוי". ועוד ניכר, כי הוא חושש לדבר ומשיב פעם אחר פעם "תהיה בריא", ו"קצת בעייתי". מיד לאחר מכן נשמע ארז אומר "הוא שׂם, הוא שׂם", כשברור מן ההקשר כי הוא מדווח לגדליה שהספקות הותרו וכי ברזילאי מגיש הצעת גיבוי.
243. נעמוד עתה על תוכנה של השיחה תוך התייחסות לגרסאות המעורבים בה. אקדים ואומר, כי דבריו של ארז לגדליה לפני השיחה, במהלכה ומיד לאחריה מהווים ראיה
--- סוף עמוד 229 ---
לאמיתות תוכנם כלפי ברזילאי, על יסוד סעיף 9 לפקודת הראיות, כפי שקבעתי בנוגע לשיחות אחרות (ראו הדיון על כך בעניינו של אסא). וככל שדבריו של ארז מהווים חזרה על דברים שברזילאי השמיע באוזניו, הרי אלה קבילים לחובת האחרון גם מכוח סעיף 10א לפקודת הראיות. נעלה מכל ספק כי אמרותיו של ארז אותנטיות ומהוות תגובה מידית על דברים ששמע מברזילאי, או חזרה עליהם. יתרה מזאת, השיחה בין השניים, שבאה מיד בהמשך דבריו לגדליה, יש בה כדי לאשר את נכונותם, שכן ארז משמיע מפורשות באוזני ברזילאי את מה שייחס לו קודם לכן באוזני גדליה ("אמרת לי שאתה לא נותן לו גיבוי"). וברזילאי, בתגובתו, לא הכחיש זאת אלא נמנע במפגיע מהתייחסות ("תהיה בריא"). ולבסוף, בדיוק כפי שארז הודיע: "הוא שׂם, הוא שׂם", מצאה המעטפה של מנהרת אשקלון את דרכה לתיבת המכרזים. לנוכח המובא עד כה, טענת עו"ד ממון, לפיה אין לדעת באיזה הקשר נשמע ארז כשהוא מכריז "הוא שׂם", אינה יכולה לעמוד. הדברים ברורים ומובנים מאליהם, ולא הוצע כל הקשר אפשרי אחר.
244. בבית המשפט (עמ' 3777-3772), במהלך החקירה הנגדית, אישר ברזילאי שכשארז נשמע אומר לו ש"הוא קרא לי לבוא לפה" הכוונה לירון. עם זאת, מיד נסוג וטען כי "אני הסברתי קודם בעדות קודמת, שאני נוהג יש אתי 3 מכשירי קשר, יכול להיות שיש עוד אנשים ברכב לפעמים זה 3 אנשים במקביל" ולכן לא הבין מה ארז אומר לו. ובהמשך, כשהוצג לו שלמעשה אישר כי הוא מגיש הצעת גיבוי טען "זה מה שיצא לי מהפה. זה סתם דברים שיצאו מהפה. אי אפשר להחזיר את המילים לפה". כשהתבקש להסביר את תגובתו לשאלתו של ארז, האם הוא "שם לו הכל, כולל ערבות" טען כי "את יודעת מה התשובה, אם הוא מילא את המכרז, המעטפה לא יכולה להיות סגורה. הרי הוא שאל את עצמו, הרי כדי להגיש את המעטפה ולמלא את המכרז אתה צריך לראות ערבות, אתה צריך לראות דפים של המתמודד, את עורך הדין שחתם, את רואה החשבון שמילא את המסמכים, אז הוא שואל אותי שמת ערבות? איך אתה שואל אותי? אם הוא קיבל את המעטפה הסגורה יכולת לשאול את השאלה. שנינו יודעים שהוא קיבל מעטפה פתוחה. הוא הכניס את הערבות פנימה, הערבות אצלו ביד, הוא יכול לשים ביד. נתתי אמון, טעיתי". ואם, כפי שיוצא מדבריו אלה, לא היה מקום לשאלה מצדו של ארז בקשר לערבות, מדוע השיב לו "שתהיה לי בריא, קצת בעייתי"? והלא מתבקש היה שישאל את ארז מדוע אתה שואל על הערבות אם המעטפה בידיך. גם לתהייה זו תשובתו הטיפוסית הייתה: "הייתי בטלפון, אני לא יודע למי עניתי. לא עניתי. השאלות והתשובות לא היו נכונות הכל היה באוויר". כך גם, בהמשך, לשאלה מדוע לא שאל את ארז על מה הוא מדבר השיב: "השיחה היא ממאות או אלפי שיחות ביום. מתנהלים שיחות נוספות באותה דקה".