זאת ועוד. המלאכותיות שבשיחה השלישית (7889/143) בולטת במיוחד. נזכיר, כי מנהרת אשקלון הגישה הצעה בשם עצמה למכרז. לו מדובר בהצעת אמת, ברזילאי לא היה טורח לפנות לארז ולשאול אותו "מה נסגר בירושלים" ו"מי לקח בסוף – ורד בר או אנחנו". ועדת המכרזים צפויה הייתה להודיע למנהרת אשקלון ישירות את תוצאת המכרז ולא לארז, שלא הגיש הצעה מטעמו. הפנייה לארז מלמדת כי ברזילאי הפקיד בידי ארז את הטיפול במעטפת המכרז שלו, שהוגשה כהצעת גיבוי וכי התעניינותו בתוצאה אינה אמתית. לשאלת ב"כ המאשימה בעניין זה, היינו מדוע צריך היה לשאול את ארז אם זכה, תשובתו הספונטאנית, ויש לומר החושפת טפח מן האמת, הייתה "מה, כל השלוש שיחות האלה הם שיחות מפוברקות? מה, שיחות סתם?" (עמ' 3805). השאלות המקופלות בתשובה הן שאלות רטוריות. נעלה מכל ספק בעיני שברזילאי יודע כי התשובה להן חיובית. ואכן, משהקשתה עלו ב"כ המאשימה ותהתה האם אין זה ברור לו כי ההודעה ניתנת לזוכה השיב בשלילה והוסיף: "מה שקורה בכל המוסדות, גם בעיריות וגם בזה, לא מודיעים עד שהם בודקים את כל תנאי הסף וכל מה ששמו במכרזים עצמם, אחרי שהם מוודאים הכל, משקללים את
--- סוף עמוד 247 ---
ההצעה הזוכה, מחליטים שזה הזוכה, מזמינים את הזוכה ואחר כך מודיעים לאלה שנפסלו, מודיעים להם שאתם לא זכיתם" (עמ' 3805). מילים לא מעטות יש כאן. תשובה אין. ואם נותר עוד ספק בליבו של הקורא, באות השורות האחרונות מאותה שיחה ומסירות אותו. שהרי על דבריו של ארז, ששניהם "פירפרו בשבילם" לא הגיב בשאלה על מה הוא שח, כי אם להיפך, השמיע טרוניה ש"הם" לא מבינים את זה. ועל כך הבטיח לו ארז ש"הם לא יתערבו לנו", שאם יתערבו, "זה יהיה הסוף שלהם". הדברים הללו אינם יכולים להיות מוסברים אלא בכך שהוא וארז עשו מאמץ לטובת ורד בר וירון במכרז הנדון ("פירפרנו") וכי הציפייה היא ש"הם" לא יפריעו או לא יתערבו להם, בתמורה למאמץ הלזה. ההסבר שניתן על ידי ברזילאי למובא לעיל, אינו הסבר: "אנחנו בטוח לא מדברים על שום קטע מהקטע הזה של ורד בר או של האחרים. אם דיברנו אז יכול להיות שעל ירון כי רציתי את ירון כקבלן אבל לא הלך, לא הלך". ולשאלת ב"כ המאשימה האם כוונתו לכך שהוא וארז "פירפרו" כדי שירון יועסק על ידו כקבלן משנה השיב: "אני לא, אני פרפרתי פחות כי הייתי צריך לקחת מכסימום את הערבות הבנקאית ולהחתים אצל עורך הדין אבל הוא נסע והיה בשטח והיה בסיורים". או אז התבקש להסביר מדוע צריך "לפרפר" עבור ירון אם כל בקשתו לעבוד אצלו כקבלן משנה ותשובתו הייתה: "לפרפר זה דברים שאת לוקחת למכרז, את הולכת להחתים עורך דין, הולכת להחתים רואה חשבון, הולכת לבנק להתחיל להזמין ערבות בנקאית ואת צריכה לעשות עליה הגהה וכל ההגהה הזאת לוקחת יומיים-שלושה ולאשר את הכספים, זה הפרפור" (עמ' 3806). זו, אולי, תשובה לשאלה מהו "פרפור" אולם אין בכך תשובה לשאלה מדוע שניהם "פרפרו בשבילם", היינו בשביל ירון וורד בר. אין בדברים אלה משום הסבר על שום מה ולמה טרח ברזילאי רק על מנת שירון יוכל לעבוד אצלו כקבלן משנה. לא למדתי על שום מה ולמה חשש מזה ש"הם" לא יבינו את גודל המעשה אם כוונתו הייתה להתחרות במכרז ולזכות בו. לא למדתי כיצד זה קיבל כמובנת מאליה את תגובתו של ארז שאין מה לדאוג, שאותם "הם" לא יתערבו להם, וכי אם יתערבו, זה יהיה הסוף שלהם. כיצד משתלבים דברים אלה עם "פרפור" תמים שכל תכליתו לזכות במכרז – לרמי ברזילאי פתרונים.