266. ולבסוף – נראה את ת/300, שיחה 3450/137, עמ' 913. המדובר בשיחה בין ירון לבין ברזילאי מ-3.8.2010, במהלכה מצא לנכון לשאול את ירון: "נו, מה העניינים? אפשר כבר להגיד מזל טוב?", שיחה שבהמשכה ביקש לברר כיצד תחזור אליו הערבות והוסיף כי הוא עצמו טרם קיבל הודעה מוועדת המכרזים על כך שלא זכה. על פניו, מתבקש הסבר על מה ולמה ביקש ברזילאי לברך את ירון, בהנחה שכל התנהלותו שלו הייתה מוכוונת לכך שיזכה במכרז ויעסיק את ירון כקבלן משנה. תשובתו של ברזילאי לתהייה זו הייתה: "אני מטבעי לא אדם רע, כשאני רוצה לרצות אנשים אני מרצה אותם ולהגיד לו מזל טוב זה לא מזיק, אז אמרתי לו מזל טוב, לא מעבר לזה" (עמ' 3807). לא ניתן לקבל תשובה זו, שאינה מעוררת אמון. ברזילאי משוחח עם ירון כ"שווה אל שווה", ומברך אותו על זכייתו במכרז, על אף
--- סוף עמוד 248 ---
שירון לא הגיש, כידוע, הצעה מטעמו. רוצה לומר, ברזילאי ידע שהמכרז הוא "של ירון", שהוא בעל האינטרס לזכות בו, וכי כל הפעולות סביב המכרז נעשו על מנת לגרום לכך. לו ירון אמור היה בסך הכל להיות קבלן משנה שלו, מדוע זה היה צריך לברכו על הזכייה, שאינה זכייתו? והלא על פי הבנתו (הנטענת), ירון בכל מקרה היה מועסק כקבלן משנה, בין על ידי מנהרת אשקלון ובין על ידי ורד בר. ומה לירון ולערבות שהמציא ברזילאי כחלק מדרישות המכרז?
מסקנתי היא, אפוא, שהוכח למעלה מספק סביר כי ברזילאי נטל חלק ביודעין בהסדר הכובל שנעשה בקשר עם מכרז ירושלים 2010, על כל הנובע מכך.
העבירות
277. לירון ולחברה שבבעלותו מייחסת המאשימה עבירות של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות (סעיפים 2(א); 2(ב); 4; 47(א)(1) ו-47א רישא, (3) ו-(4) לחוק ההגבלים העסקיים); קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (סעיף 415 לחוק העונשין); ועשיית פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו (סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון). (לחברה מיוחסת האחריות בעבירות אלה על יסוד סעיף 23(א)(2) לחוק העונשין). עבירות אלה מיוחסות גם לפרץ ואסא קופר ולוורד בר. בנוסף מייחסת להם המאשימה עבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד (סעיף 423 לחוק העונשין). לארז ומוקה גיזום, כמו גם לרמי ברזילאי ולמנהרת אשקלון, מייחסת המאשימה עבירות של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
הנסיבות המחמירות בעבירה של צד להסדר כובל, כפי שהן מפורטות בכתב האישום, הן העובדה שהמדובר בהסדר שעניינו תיאום מכרז ציבורי; השיטתיות, היקפו הכספי של ההסדר; גודל הנזק שנגרם או שצפוי היה להיגרם מן ההסדר; גודל טובת ההנאה שהופקה כתוצאה מן ההסדר; וריבוי הצדדים להסדר .