היסוד הנפשי הנדרש הוא מודעות להתקיימות היסודות העובדתיים של העבירה.
280. לאחר שהקדמנו מה שהקדמנו, נחזור לנאשמים. ירון הודה בעדותו בבית המשפט כי סיכם עם זוהר על הגשת הצעת גיבוי מטעם ראז חקלאות. כך גם הודה כי עשה שימוש בהצעת מנהרת אשקלון כהצעת גיבוי (אם כי, לטענתו, אותה דחיתי, היה זה מאחורי גבו של רמי ברזילאי). בנוסף הודה כי הכתיב לגיל ולארז את מחירי ההצעות של ראז חקלאות ושל מנהרת אשקלון. על כל אלה, הודה כי ההסכם עם גדליה (כמו גם עם גיל) היה הסדר כובל שתכליתו הוצאת גדליה מן התחרות וכי גם ההצעה של גדליה הוגשה כהצעת גיבוי (לאחר דין ודברים בנושא) (כשלטענתו האחים קופר לא היו מודעים לכך וכי פעל כפי שפעל בשל לחצים שהפעיל עליו גדליה תוך ניצול מצבו הכלכלי העגום – גם טענות אלה נדחו על ידי). נזכיר, כי הצעות הגיבוי תכליתן האחת היא להטעות את ועדת המכרזים לחשוב שמתקיימת תחרות חופשית ולגרום לה לבחור בהצעה "הזולה" מבין ההצעות, כאשר מחיר ההצעה "הזולה" אינו מחיר תחרותי כי אם מחיר שתואם מראש בין המשתתפים בהסדר.
ירון אף הודה, במענה לאישום, כי במועדים הרלוונטיים ניהל עסקים בישראל ואף היה המנהל והבעלים של ירון בלווא בע"מ. ואם כך, על יסוד הודאתו, יש להרשיע את החברה שבבעלותו בכל עבירה בה יורשע הוא עצמו.
קביעותיי העובדתיות ביחס ליתר הנאשמים באישום זה, היינו האחים קופר, ארז וברזילאי, הובילוני למסקנה כי הוכח מעבר לספק סביר שהיו מעורבים, ביודעין, בתיאום המכרז. אמנע, אפוא, מלחזור עליהן בפרק זה. גם ורד בר, כמו ירון בלווא בע"מ, ניהלה עסקים בישראל בזמנים הרלוונטיים והאחים קופר היו הבעלים והדירקטורים של החברה. מכאן שיש לראות במעשיהם את מעשיה של החברה. הוא הדבר גם ביחס לרמי ברזילאי ולמנהרת אשקלון.
281. אשר למוקה גיזום. חברה זו התאגדה ב-3.3.2009 (למעלה משנה לפני פרסום מכרז ירושלים 2010) והייתה בבעלותו המלאה של רונן מיארה, אחיהם של ארז ושל גיל. סיבת
--- סוף עמוד 252 ---
ההתאגדות הייתה שיקולי מס, ועל מנת לגשת למכרזים. בטרם התאגדה החברה, עסק רונן בתחום של גיזום עצים כעוסק מורשה (ראו עדותו בעמ' 1066). בתקופה סמוך לאחר הקמתה, לא ניתן היה להגיש בשמה הצעות למכרזים, שכן טרם צברה את הניסיון הנדרש בהם בדרך כלל. על מנת להשיג את הניסיון, התמודד רונן במכרזים המתאימים כעוסק מורשה, ועם זכייתו ביקש להעביר את החוזה שנחתם עמו על שמה של החברה. דוגמה בולטת לכך היא מכרז תל אביב, ועל ההתנהלות הקשורה לכך אעמוד במסגרת האישום הרלוונטי (האישום השביעי). ארז הודה בחקירתו (ת/65, ש' 48-47) כי הוא מנהל בחברה, כי משרדי החברה נמצאים אצלו בבית וכי הוא "המנהל, לוקח החלטות, אחריות והכל" (ת/75, ש' 183-182). עוד יש לומר, כי רונן הסמיך את ארז, באמצעות ייפוי כוח (ת/417) לשמש נציג מוסמך של החברה בעת ניהול משא ומתן בינה לבין חברת החשמל.