"נכון יהיה כמו עופר ראש ועד, גדליה ראש ועד ואין מה לעשות ואז חברת חשמל יקבלו שטרונגול שלא חלמו עליו במקום לעבוד במאה אלף שקל כל אחד ייקח חצי מיליון ויעשה חצי עבודה אפילו לא חצי עבודה. במקום לעשות קומפלט במאה אלף, חצי עבודה בחצי מיליון. אני מוכן מישהו אחר שזה יהיה רשום על שמו תן לי את החצי שלי זה ברכה, לא רוצה כאבי ראש או ההיפך מה שאתם רוצים אני מוכן ללכת לשתי הכיוונים" (ת/334א, עמ' 40).
ובהמשך אותה שיחה אמר –
"מקפיצים להם את האזורים לשמים, אלה מתים, אלה בתחתון, אלה יראו יפתחו את המעטפות לא יבינו מה קרה. זה ההזדמנות היחידה" (שם, בעמ' 47).
התבטאות ברוח דומה, הפעם של ברזילאי, במהלך פגישת מסובים, תועדה אף היא –
"...אנחנו צריכים ללכת גם לצפונים להגיד להם תשמעו לא מפריעים לכם. זה בתנאי שכולם פה הגיעו להבנה שמתאים להם מחוז דרום לעבוד, מחירים טובים מחירים גבוהים לפי חלוקה שאנחנו... שהוא
--- סוף עמוד 255 ---
גיבש אותה וכולם הסכימו. נתקדם הלאה לפחות גם לסיבוב הבא שימשיכו להתרומם המחירים" (ת/335א, עמ' 2)
284. נסיבה נוספת ההופכת את העבירה למעשה שבוצע בנסיבות מחמירות היא העובדה שהמדובר בהסדרו כובל שתכליתו תיאום מכרז ציבורי, הנוגע למאות אלפי בתי אב ובעלי עסקים.
לפגיעה בתחרות על דרך של תיאום מכרז ציבורי היבט כפול. כפי שמסביר בית המשפט העליון:
"ביסודו של המכרז הציבורי, עומדות שתי תכליות מרכזיות: האחת, עניינה בשמירה על עיקרון השוויון וטוהר המידות, על-ידי מתן הזדמנות שווה לכלל המציעים, בלא משוא פנים ובלא שרירות. השנייה, היא השאיפה לנהוג ביעילות, ולחסוך בכספי ציבור, על-ידי השגת מירב היתרונות למזמין, באמצעות מנגנון המכרז ... היחס בין שתי תכליות אלו, כמוהו כיחס שבין שני "כובעיה" של הרשות, בעת שהיא מתנהלת במרחבו של המשפט הפרטי: כובעה כרשות מינהלית, שמכוחו מושם דגש על שיקולים ציבוריים ועל הבטחת עיקרון השוויון; וכובעה כשחקן בשוק הפרטי, אשר פועל בהתאם לדיני החוזים המבקשים להגשים, בעיקרם, אינטרסים כלכליים" (עע"מ 4607/16 Alstom Transport SA נ' נת"ע נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ, פסקה 48 (18.4.2017))
ההסדר הכובל פוגע, אפוא, בתחרות, מעצם היותו הסדר כובל, שחלות עליו החזקות החלוטות הקבועות בסעיף 2(ב) לחוק ההגבלים העסקיים. בנוסף פוגע הוא בעקרון השוויון, "נשמת אפו של המכרז הציבורי", עקרון הזוכה בדרך כלל למעמד בכורה, הגובר על אינטרס היעילות הכלכלית (ראו לדוגמה, עע"מ 10785/02 חברת י.ת.ב בע"מ נ' משרד הפנים, פ"ד נח(1) 897, 970-905 (2003)).