נראה, אפוא, כי יש לצאת מן ההנחה שגדליה הוא שפנה לירון על מנת ליישר את ההדורים ביניהם, וכי ירון, שהיה מעוניין בהשגת שקט מכיוונו של גדליה, נעתר לפנייה.
--- סוף עמוד 279 ---
12. נפנה עתה לבירור השאלה, מה היה תוכנו של ההסכם. האם היה זה הסכם חוקי, להעסקת גדליה כקבלן משנה, או שמא היה זה הסכם שתכליתו האמתית מניעת תחרות מצדו של גדליה כשהתמורה לה היא העסקתו כקבלן משנה. אמנם, המדובר במעשים שכך או כך התיישנו ואין מיוחסת לירון ולירון בלווא בע"מ כל עבירה בגינם, אולם יש חשיבות בבירור העובדות שכן הן מקרינות על המשך ההתנהלות בין השניים וממילא על האישומים הנדונים בפרק זה.
13. נראה, תחילה, את ההסכם עצמו. בהקדמה לו נאמר, כי "הקבלן [קרי: גדליה] מצהיר כי גמר בדעתו ואין בכוונתו להגיש הצעה למכרז". בהמשך, בסעיף 3 נקבע:
"המזמין [קרי: ירון] מתחייב שלא לפעול לזכייה באמצעות כל מאן דהוא, לרבות באמצעות יואב לוסין ו/או אחים גולברי ו/או משתלת אלון בע"מ אשר הועסקו ע"י המזמין בעבר.
הקבלן [קרי: גדליה] מתחייב שלא להשתתף במכרז באופן כלשהו, לרבות באמצעות אחרים ו/או מי מטעמו לרבות רם שן בע"מ ו/או רם שן כריתה וגיזום בע"מ ... ו/או כל חברה אחרת הקשורה בחברות אלו... (להלן: רם שן).
הקבלן מתחייב שלא לשתף פעולה עם רם שן גם במקרה שרם שן תזכה במכרז והוא מתחייב בזאת להודיע לחברת החשמל על כך שאינו קשור יותר בין מקצועית ובין בדרך אחרת עם רם שן".
סעיפים 6א ו-6ב להסכם קובעים תשלום שנתי של 400,000 ₪ לגדליה, עם אפשרות להתאמת הסכום כלפי מעלה ככל שסכום הזכייה של ירון יעלה על 2 מיליון ₪ או הפחתתו ככל שמחיר הזכייה לא יעלה על 1.3 מיליון ₪.
ירון זכה במכרז, גדליה ביצע את העבודות וקיבל את תמורתן על פי ההסכם (גדליה, עמ' 102).
14. לגרסת גדליה, ההסכם "לא משקף את מה שנאמר ביני לבין ירון בלווא, אחד התנאים של ירון בלווא לחתימה על ההסכם שאני לא אגיע לסיור הקבלנים ולא אהפוך להיות מתחרה" (עמ' 275). על מנת להראות כי דברי גדליה בנקודה זו אינם אמת, וכי ההסכם משקף גם משקף את כלל ההסכמות בינו לבין ירון, הצביע עו"ד גלעדי על שורה של הבדלים מהותיים בין טיוטת ההסכם (נ/1(2)), לבין ההסכם כפי שגובש בסופו של דבר (ת/328). השינויים מעידים על משא ומתן שהתקיים בין הצדדים, במהלכו זכה גדליה
--- סוף עמוד 280 ---
בהישגים לטובתו. אכן נעלה מכל ספק כי הפערים בין הטיוטה לבין ההסכם מלמדים על משא ומתן ארוך ועל הסכמות המשקפות את אומד דעתם של הצדדים, אולם אין בכך כדי לסתור את טענתו של גדליה לפיה אין ההסכם משקף את העומד מאחוריו: היינו התחייבות שנתן לירון לפיה לא יתחרה ואף לא יגיע לסיור הקבלנים. ההסכם היה הסכם "אמתי" במובן זה שהתנאים המופיעים בו משקפים הסכמות ביחס לעבודה שיעבוד גדליה כקבלן משנה וביחס לתמורה שיקבל לשם כך. אלא שלא זו השאלה. השאלה היא האם ההתחייבות להעסיק את גדליה כקבלן משנה במסגרת מכרז ירושלים 1998 והתמורה שהובטחה לו נועדו למנוע תחרות מצדו, אם לאו. ודוק: הסדר כובל יכול ללבוש צורות שונות. הצורה האחת, אותה ראינו במכרז ירושלים 2010, היא תשלום תמורה עבור הימנעות מתחרות, הא ותו לא. צורה אפשרית אחרת היא הבטחת העסקה כקבלן משנה בתמורה מוסכמת, גם זאת עבור התחייבות להימנע מתחרות. סוג כזה של הסדר כובל נראה, למשל, במכרז רעננה 2009 (האישום הרביעי).