גדליה העיד (עמ' 280), כי בעת עריכת ההסכם מ-1998 אמר עו"ד גוטגליק לצדדים כי הוא בלתי חוקי. אין צריך לומר, כי עו"ד גוטגליק הכחיש את המיוחס לו בתוקף והוסיף כי מהיכרותו את עו"ד יוסי ניר, גם הוא לא היה נותן יד להסכם כזה. עו"ד גוטגליק הוסיף, כי אין לו כל הבנה בהגבלים עסקיים וכי על כן לא היה לו "יסוד משפטי" להרהר בשאלות הנוגעות לתחום זה (עמ' 1571-1570). עו"ד ניר נחקר על ההסכם האמור על ידי הרשות (הודעתו, שהוגשה בהסכמה – נ/1(84)). מעבר לכך שהוא לא זכר כלל את ההסכם ומדבריו עולה כי לא נטל חלק של ממש בעיצובו (ובכך מאשר הוא את עדותו של גדליה בעניין זה), לשאלה האם אמר לעו"ד גוטגליק או למי מן הצדדים כי ההסכם אינו חוקי השיב כי אינו זוכר. בנוסף אמר כי מעולם לא עסק בהגבלים עסקיים וכי ידיעתו בתחום "מינימאלית", כלשונו. התקשיתי להעלות בדעתי ששני עורכי הדין שיתפו פעולה ונטלו, במודע, חלק בעיצובו של הסכם בלתי חוקי. איני מקבלת את עדותו של גדליה בעניין זה.
לטענת ירון, גדליה כלל לא עמד בתנאי הסף של מכרז 1998. עו"ד גוטגליק העיד כי זו הייתה הבנתו באותה עת, וכי למיטב ידיעתו היו לו "כמה מסורי שרשרת ואיזה טנדר מקרטע" (עמ' 1571). ואם כך – ממילא לא היה לירון מניע להגיע עמו להסדר כובל.
עדותו של גדליה בעניין זה היא ש"תמיד" עמד בתנאי הסף (עמ' 266). לטענה זו אין כל תימוכין בראיות ולנוכח הזהירות בה יש לבחון את דבריו, מסקנתי היא כי כמו ב-1992 וכמו ב-1995, גם ב-1998 לא עמד בתנאים הנדרשים. אלא שבכך אין מסתיים הדיון. ירון עצמו הסביר, בהתייחס, אמנם למכרז ירושלים 2004, כי גדליה "... הוא בעצם כמו שותף שלי
--- סוף עמוד 281 ---
במכרז והוא לא באמת מבצע עבודה אלא מקבל את הרווח היחסי .. לא עשה כלום ובעצם קיבל את הרווח שהיה אמור להיות לו מעבודה אם הוא היה מבצע אותה. כל תקופת זמן הוא רק העלה את המחיר של...". לשאלתו של החוקר האם בתמורה לשותפות הזו גדליה לא התחרה בו השיב ירון: "זה, זה רק חלק מהעניין. בעצם זה ההסכם של קבלנות משנה, כל פעם הייתי עושה איתו הסכם של קבלנות משנה אבל בפועל הוא לא היה עובד", וכי הגם ש"הוא היה אומר שהוא יכול להתחרות בירושלים אבל זה לא היה השיקול שלי" (ת/19, עמ' 25).
15. לנוכח המובא לעיל יש להניח, כי גם בשנים אלה, לעומת ההתפתחות ביכולותיו של גדליה עם עבור הזמן (ועל כך עמדנו במסגרת הדיון באישום הראשון), גדליה, לבדו, לא יכול היה להתחרות בירון. אלא שירון חשש מיכולת התחרות המתפתחת של גדליה באמצעות אחרים. הדברים באים לידי ביטוי מפורש בהסכם שנכרת ביניהם, ת/328. כפי שכבר ראינו, גדליה התחייב על פיו כי לא ישתתף במכרז באופן כלשהו, לרבות באמצעות אחרים ובאופן ספציפי הוזכרו חברת רם שן בע"מ, רם שן כריתה וגיזום בע"מ וכל חברה אחרת הקשורה בחברות אלה, במנהליה או בבעלי מניותיה. זאת, על אף שתנאי המכרז לא מנעו זאת. לא למותר להפנות, בהקשר זה, לדבריו של ירון ב-2010, בעת פגישה שהתקיימה במשרדו של עו"ד גוטגליק (ת/351א), ואשר במהלכה התקומם גדליה על הכוונה לנסח את ההסכם ביניהם בנוגע למכרז 2010 כך שייכתב בו כי אינו עומד בתנאי הסף. בתגובה לכך אמר לו ירון "אני אומר שגם אני לא עומד ... אבל גם אתה לא עומד לצורך העניין ... אתה יכול גם להתחבר עם מישהו אחר. זה לא משנה" (עמ' 14). הנה כי כן, הרעיון לפיו גדליה יכול לחבור לאחר גם אם אינו עומד לבדו בתנאי הסף אינו נובע רק מפרשנות הכתוב אלא גם מדברים מפורשים מפיו של ירון.