5. ניטול דוגמא נוספת מן האופן בו ביקש להמעיט ממעורבותו של ארז "בהשכנת שלום בין הקבלנים", יחסית לחלקו של גדליה. כך, למשל, בשיחה ת/342 (התמליל – ת/342א), בינו לבין גדליה מ-10.5.2010, השמיע זוהר טרוניה ממנה משתמע כי הסיכום בדבר החלוקה בין "הצפונים ל"דרומים" אינו נשמר, וכי "מפריעים" האחד לשני. בין היתר נשמע זוהר אומר לגדליה כך: "...תשמע, יש לכם נציג ארז שאחראי על הצפון דרום, אז אין בעיה, יש סידור או אין סידור, אין בעיה, אני יכול להילחם על חיפה ואני יכול לא...". זוהר אישר דברים אלה גם בחקירתו ברשות. למשל, בהודעתו ת/442 (ש' 105-104) תיאר את ארז "כארכיטקט השלום", כמי ש"לקח על עצמו תפקיד לעשות שלום בין הקבלנים", או כי ארז היה "הרוח החיה שניסה לחבר בין כל הקבלנים", כשהאינטרס שלו "שיעזבו אותו בשקט במקום אחר", כלומר "שלא יתמודדו באזורים שהוא רוצה" (שם, ש' 124-120). במקום אחר באותה הודעה הודה שהתחייב כלפי ארז שלא ייגש למכרזי הדרום וכי ארז היה הנציג של הדרום (ש' 317). בהודעה ת/444 (ש' 192-188) אמר זוהר כי הרעיון של החלוקה בין צפון לדרום היה של "אדריכל השלום" ארז מיארה, שלקח על עצמו לעשות את החלוקה. ובהודעה ת/451 (ש' 384-382) הסביר זוהר כי לארז היה חשוב שיהיה הסדר כולל בכל הארץ, על מנת "שלא תפרוץ מלחמה".
--- סוף עמוד 34 ---
בבית המשפט הסכים זוהר כי השיחה ת/342 לעיל אכן נסובה על החלוקה בין קבלני הצפון לבין קבלני הדרום. השאלה הבאה מטעם ב"כ המאשימה הייתה אם נכון הוא שארז הוא שהנהיג את החלוקה הזו. שאלה מתבקשת, לנוכח דבריו ברשות. אלא שתגובתו של זוהר לשאלה החלה בתשובות בלתי ענייניות, כגון ש"שכל שיחה עם גדליה הוא שלח מסרים נגד, הוא דיבר עם העובדים שלי, קבלני משנה אני אקח את המכרז של חיפה, אני אעבוד בחיפה ... והוא הצליח איכשהו לעורר את הכעס...". זוהר התבקש להשיב על השאלה שנשאל ותשובתו הייתה: "אני שומע את השיחה, אני רואה את זה ואני אומר זה לא כל כך אופייני לדבר, נזכרתי, פשוט נזכרתי, נזכרתי בתחושה שעברה עלי בשיחה". ב"כ המאשימה שב והזכיר לו שבשיחה נשמע זוהר אומר כי ארז הנהיג את החלוקה בין צפון לדרום ("יש לכם נציג ארז שאחראי על הצפון דרום"), או אז אמר: "כן, אני לא יודע אם גדליה לא עמד מאחוריו" (עמ' 1242-1241). במקום אחר בעדותו בבית המשפט אמר כי "... בכלל שנים הייתה מלחמה עקובה מדם בין קבלנים שמחירים הגיעו למצב של אוטוטו אנשים פשטו את הרגל ואנשים עזבו את הענף. פתאום, פתאום יש איזשהו סדר, פתאום כולם מדברים עם כולם, מישהו מאוד מאוד דחף את זה פנימה, זה לא בא סתם פתאום. על כולם נחתה איזה נחת רוח ועכשיו אנחנו עושים הסדרים ... ברור שהוא [גדליה] היה הטריגר והמעורר של כל הדבר הזה... אני לא יודע מה הוא עשה. אני חושב שיש לו הרבה מעבר למילים בעשייה שבכלל קבלנים ישבו וידברו אחד עם השני, אולי מאחורי הקלעים או בצורה כזו או אחרת כי הוא לא, אולי הוא שלח את ארז או אחרים, אני לא יודע אבל אני בטוח שהוא, כן. ככה זו הייתה התחושה שלי כבר אז" (עמ' 1269).