--- סוף עמוד 318 ---
בחקירה היא התנהלות חסרת הגינות מצד המאשימה, המצדיקה מחיקת חלק זה מכתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק או את זיכויים בדיעבד.
הערות כלליות
9. העובדות הנוגעות לאישום הנדון אירעו עוד בטרם הופעל גדליה כסוכן. פנייתו הראשונה לרשות ההגבלים העסקיים הייתה ביוני 2009 (ראו עדותו בעמ' 817). היה זה סמוך לאחר המועד להגשת ההצעות למכרז (27.5.2009 – ת/156) ולאחר שהמציעים השונים זומנו למשא ומתן (17.6.2009 – ת/158), אולם לפני שהוכרז הזוכה (15.7.2009 – ת/157). הסכם החסינות עם גדליה נחתם רק בפברואר 2010 (ת/333) ורק אז החל את פעולתו כסוכן.
בנסיבות אלה, מערכת הראיות בקשר להסדר הראשון מבין השניים הנוגעים לאישום הנדון, הסדר שיכונה להלן "הסדר הקבלנים", נשענת על עדותו של גדליה, שאינה מגובה בהקלטות של שיחות בזמן אמת או בהאזנות סתר. לנוכח התרשמותי ממנו, יידרש סיוע כבד משקל על מנת שאוכל לסמוך ממצאים על עדותו. כפי שנראה להלן, סיוע מסוג זה נמצא הן בהודעותיו המפלילות של גיל מיארה, אותן אני מעדיפה באופן חד משמעי על פני עדותו המתחמקת בבית המשפט, הן ברישומים שערך ארז ביומנו והן בראיות נוספות, עליהן אעמוד בהמשך.
10. מערכת הראיות הנוגעת להסדר בין גולסט והשביל הירוק לבין זוהר כץ וראז חקלאות נשענת במידה רבה על עדותו של זוהר כץ. כפי שכבר ראינו, זוהר התחמק ממה שאמר בחקירות השונות, וביקש לספק לדבריו, המפלילים עד מאוד, הסברים שיעקרו את תוכנם. כבר קבעתי כי יש לקבל את הודעותיו ללא היסוס, וליתן להן משקל מלא. מובן, שהודעות אלה טעונות חיזוק וכזה נמצא בשפע.
11. על אף שכתב האישום מתאר שני הסדרים נפרדים שגובשו ביחס למכרז רעננה 2009 והמאשימה אינה מייחסת לקבלנים המעורבים ב"הסדר הקבלנים" אחריות להסדר מול זוהר כץ, כפי שאין היא מייחסת לזוהר כץ אחריות להסדר הקבלנים, הרי שמערכת הראיות ביחס לכל אחד משני ההסדרים מחזקת את רעותה, ודאי כך ביחס להראל גולסט ולשביל הירוק. כפי שנראה להלן, גולסט היה מעוניין עד מאוד לזכות במכרז הנדון, ולפיכך גיבש, בידו האחת, את הסדר הקבלנים ובידו האחרת את ההסדר עם זוהר כץ. התמונה שתצטייר משתי מערכות הראיות ומשילובן היא חד משמעית.
--- סוף עמוד 319 ---
12. הערה כללית נוספת עניינה שתיקתו של גולסט בחקירה ברשות. גולסט נחקר שלוש פעמים (ת/119, ת/120 ו-ת/121). בכל החקירות שתק. לטענתו, עשה זאת בעצת עורך דינו ומשכך אין לזקוף לחובתו את השתיקה ואין לראות בה חיזוק לראיות. ממילא אין לראות בעדותו בבית המשפט גרסה כבושה. לו מצאתי כי ניתן ליתן אמון כלשהו בעדותו של גולסט בבית המשפט, ניחא. אלא שלא כך הם פני הדברים, ופרטי עדותו ייסקרו במקומות המתאימים, הן בדיוננו באישום זה והן באישומים האחרים המיוחסים לו. בנוסף, עיון בעדותו של עו"ד מתן מרידור, שייעץ לגולסט בתחילת הדרך ואשר גולסט ויתר על החסיון ביחסיו עמו, מלמד שלא בדיוק כאלה הם פני הדברים. עו"ד מרידור העיד, כי לתפיסתו, התחום של הגבלים עסקיים הוא תחום מורכב שהוא, כלשונו, "עתיר פוטנציאל לעבירות גם אם אתה בא הכי נקי שיש, ובמיוחד אם אתה לא בא הכי נקי שיש, מאוד קל לקרטל אותו ומאוד קל ליפול בו גם אם אתה מאוד תמים" (עמ' 4159). מאחר שלא הייתה לגולסט "טענת אליבי מוצקה", כגון שהחברה כלל לא השתתפה במכרזים הנדונים, הסביר לו את המשמעות של השתיקה, ו"שבנסיבות העניין, אלא אם כן הוא מרגיש צורך לספר מה שהוא לא יודע, הוא אפילו לא מבין את העבירות והוא גם לא יבין אותם ... כי זה לא אינטואיטיבי ומי שלא מכיר את זה לא חי את זה... ויש חשד לאי סדרים בחברה, אנחנו לא יודעים אם אנחנו מגיעים לרמה הפלילית ואנחנו לא יודעים בדיוק איפה מתחילים ואיפה נגמרים אז הסברתי לו את המשמעות שבשתיקה, את הקושי שבשתיקה ושיכול להיות שזו אופציה הכי טובה בשבילו. הבחירה באופן טבעי היא של הלקוח, אני לא מכריח את הלקוח שום דבר אני גם לא יודע מה שהלקוח יודע אבל כשבנסיבות האלה כמו בהרבה נסיבות אחרות יכול להיות שהאופציה הנכונה ביותר היא לשתוק וכך הוא עשה" (עמ' 4160).