בהמשך אותה חקירה (ת/445) נשאל זוהר שאלה מדריכה, האם דיבר עם המתחרה הנוסף (שאול זכרי) על הצעת המחיר שיגיש במכרז של אתר ספיר. ניתן להניח, כי לו ביקש לרצות את החוקרים, היה משיב בחיוב. אולם זוהר השיב בשלילה. החוקרת לא הרפתה, ושאלה על מה כן שוחח עמו, אם כך. תשובתו של זוהר הייתה כי רצה לדעת אם אותו קבלן מתכוון לגשת אם לאו, אולם לא התפתחה ביניהם שיחה והוא הרגיש שהקבלן אינו רוצה לדבר אתו, לא משום שאינו רוצה לתאם אלא משום שהוא רוצה "לדפוק" אותו (שם, ש' 67-60). חילופי הדברים הללו רחוקים כרחוק מזרח ממערב מהתנהלות של הכוונה מצד החוקרים ומענה
--- סוף עמוד 40 ---
המבקש לרצות אותם. דוגמאות נוספות לשאלות מדריכות שלא הובילו את זוהר למענה שירצה את החוקרים יימצאו לנו, למשל, בהודעה ת/450. במהלכה נשאל זוהר האם היה אמור לוודא שיריב שור "ישים הצעה גבוהה בקריות". זוהר השיב בשלילה והוסיף שעניין זה לא היה באחריותו. החוקרת חשבה שהוא אינו אומר אמת ולכן הטיחה בו "אני אומרת לך שאתה היית אחראי לוודא שכל ההסדר פועל כולל הקריות", אולם הוא חזר ועמד על תשובתו השלילית (שם, ש' 634-629). בדומה עמד זוהר על גרסתו לפיה לא מסר לארז ערבות לשם הבטחת ההסדרים בין הקבלנים. גם לאחר שהחוקרת הטיחה בו שארז טוען אחרת – הכחיש, וטען כי אם ארז אומר כך הוא משקר (ת/442, ש' 340-315).
יתרה מזאת, כפי שהעידה החוקרת מטעם רשות ההגבלים העסקיים, עו"ד עדי אגוזי, חלק מהתשובות שנתן זוהר במהלך החקירות כללו מידע שלא היה להם לגביו כל ידיעה מוקדמת: "הוא נתן הרבה מידע, מידע שלא היה לי, מידע שאחר כך אומת" (עמ' 1964-1963, וכן עמ' 1956).
12. אם צריך עוד ראיה לכך שזוהר לא הוכוון על ידי החוקרים ולא היה "כחומר ביד היוצר" כפי שביקש לצייר את עצמו בבית המשפט, הרי שזו תימצא בעובדה שלעיתים חזר בו מדברים שאמר ותיקן את גרסתו. כך, למשל, אמר לחוקרים בהודעתו ת/447, ש' 29-20: בחקירה הקודמת אמרתי בביטחון מוחלט שהרישום שלי 50 אור יהודה – גדרה במסמך שהצגת לי ... הינו תשלום שקיבלתי מהראל גולסט כדי לא להשתתף במכרזים הנ"ל וקיבלתי בשיק 50 אלף ₪ לטובת החברה ואמרתי שהוצאתי חשבונית עבור גמר חשבון רמת השרון. אחר כך התקשרת אלי וביקשת ממני למצוא את כל השיקים והחשבונית של כספים שקיבלתי בגין ויתור על מכרזים שפירטתי בחקירה הקודמת, וכאשר ביקשתי מרואה החשבון לחפש לי את החשבוניות הנ"ל הוא אמר לי שהחברה שלי לא קיבלה תשלום מהחברה של הראל גולסט, השביל הירוק, בסך 50,000 ש"ח אז שיחזרתי שוב את המקרה ואני באמת לא מוצא שום זיכרון לתשלום כזה שקיבלתי מהראל גולסט. אולי טעיתי שאמרתי לך על זה" (דוגמא נוספת ראו בת/451, ש' 608-599). מה בין חזרה כה נחרצת מגירסה קודמת לבין הכוונה וכפיית שיתוף פעולה עם החוקרים תוך ניצול מצבו הנפשי – לזוהר פתרונים. בנסיבות אלה, כאשר זוהר הקפיד לחזור בו מגרסאות מסוימות שמסר במהלך חקירותיו הרבות והסביר שטעה, הרי שהצד השני של התנהלות זו יש בו כדי להוביל למסקנה שלגרסאות מהן לא חזר במהלך החקירות יש לייחס משקל רב. ודאי כך לנוכח העובדה שעמד לפניו זמן רב על מנת להרהר בנכונות הדברים שמסר, שכן בין חלק מן החקירות חלפו פרקי זמן ממשיים, כשהודעתו האחרונה (ת/452) נגבתה ממנו כ-16 חודשים לאחר ההודעה הקודמת. אכן, בהודעה האחרונה זוהר כבר לא שיתף פעולה ותשובותיו, ככלל, היו שאינו זוכר. עם זאת, לא טען באותה הודעה כי כל מה שמסר בחקירות הקודמות