ת': נכון".
ובחקירה נגדית ציטט עו"ד זילברשלג קטע נוסף מהודעתה:
"ש': למה לא התעסקת בפרויקט הזה?
ת': כי בחברה לא נתנו לי לא בכל פרויקט אני מתעסקת עם קבלנים".
--- סוף עמוד 365 ---
העדה הסבירה, כי התוספת באותיות המלוכסנות היא בכתב ידה, בעת שעברה על ההודעה עם סיום החקירה ובטרם חתמה עליה (עמ' 445). מן הדברים לעיל עולה, כי ככלל היא זו הבודקת ומאשרת תשלומים לספקי משנה, וכי בדרך כלל לא קורה אחרת. פרויקט רעננה היה חריג במובן זה. יתרה מזאת, על פי מה שאמרה בהודעתה, במכרז רעננה לא נתנו לה להתעסק בפרויקט. המדובר, אפוא, בהתנהלות מכוונת וחריגה. לנוכח התרשמותי מן העדה, אין לי ספק כי הוסיפה את אשר הוסיפה בכתב ידה על מנת לרכך את עוצמת המשמעות של דבריה בחקירה ולא משום שזו האמת. התוספת אינה מתיישבת כלל ועיקר עם תיאור החריגוּת שבהתנהלות כפי שתוארה על ידה במשפטים שלפני אותה תוספת.
הנה כי כן, הצירוף של הפתק ת/370, בו מבקשת שולי הבהרה שכן אינה מבינה את "עמלת זוהר כץ", לעובדה שהתשלומים לקבלני המשנה בפרויקט רעננה אושרו ללא בדיקתה, באופן חריג, לרצונה העז להימנע מהפללת מעסיקיה, למצוקה הרבה בה הייתה נתונה בבית המשפט – כל אלה מלמדים כי המסקנות שהסקנו מ"נספח התמורה" הן מסקנות שאין בלתן.
74. לכך יש להוסיף את עדותו של אלדד לואנץ בסוגית הפתק ת/370 והתשלום לזוהר כץ. אמנם, בעת עדותו כבר לא עבד בחברה אולם התרשמותי ממנו הייתה כי הדבר האחרון שהוא מעוניין בו הוא לעמוד על דוכן העדים ולהפליל את מעסיקיו לשעבר.
לואנץ העיד, כי אינו זוכר את הפתק ת/370 "אבל יכול מאוד להיות שזה היה אצלי" (עמ' 976). התייחסותו לתשלום לזוהר כץ מאלפת. כך, בבית המשפט, לשאלה האם הבין לשם מה התשלום השיב כי לא הוא ערך את ההסכם, וכי תחום אחריותו היה ביצוע ותפעול. הוא לא התעמק בעניין ולא ביקש להבין עבור מה התשלום (עמ' 973-972). והנה מתברר, כי לא כך הציג את הדברים בחקירתו. הסכום של 100,000 ₪ עניין אותו בהחלט, עד כי ביקש לראות את החוזים עם הגוזמים והוא פנה לשם כך לאורי דנון. בבית המשפט לא זכר לואנץ מה הייתה תוצאת הפנייה, אולם בחקירתו ברשות זכר גם זכר, וסיפר לחוקרים כי דנון לא מצא את החוזים, בדיוק כפי שאמר דנון בחקירתו. עוד מתברר מדבריו לחוקרים, כי פנה להראל גולסט בכבודו ובעצמו על מנת שיסביר לו את פשר התשלום לזוהר כץ, ותשובתו של הראל הייתה "שזה מחוץ לתחום שלי ואני לא אמור להתעסק בזה". לשאלה אם הציטוט מזכיר לו משהו השיב שאינו יודע (ראו חילופי הדברים בעמ' 975-972). חוסר זכרונו של לואנץ אינו מעורר בי כל אמון, ואין לי ספק שמה שאמר בחקירה משקף את הדברים לאשורם. אין צריך לומר, כי אמרתו של גולסט, הבאה מפיו של לואנץ, היא אמרה מפלילה עד מאוד, העולה