58. בכך לא תם העניין. על אף שבסופו של דבר זכה גולשני במכרז מתח עליון (ת/425) ועל פי ההסדר היה עליו לחלוק בעבודה עם מסילטי, הוא סירב לתת לאחרון את חלקו.
--- סוף עמוד 415 ---
כך העיד מסילטי בבית המשפט:
"ת. הוא זכה בכל המכרז של גוש דן, בסוף הוא אמר לי שאני לא נותן לך כלום, סתם, צחקתי אתך. אמרתי איך אתה צוחק אתי? ומיארה היה ערב לזה שהוא ייתן לי חצי מגוש דן.
ש: איזה מיארה?
ת: ארז. אז בסוף החליטו לתת לי חמשים אלף ואני ארד מהעניין. בסוף ייתנו לי כמה ימי עבודה ואני ארד מזה. בסוף קיבלתי עשר אלף או חמש עשרה אלף או אחד עשרה אלף, לא זוכר בדיוק וזהו וגולשני עשה את העבודה ואני יצאתי בחוץ.
...
ש: עשית משהו תמורת התשלום הזה?
ת: לא, לא עשיתי כלום.
ש: אם אתה יכול להרחיב בבקשה מה היה תפקידו של ארז מיארה במגעים האלה בינך לבין גולשני שתקבל כך או תקבל ככה?
ת: הוא היה מתווך בינינו, הוא היה מתווך בינינו הוא שסגר את הדבר הזה אתו עם גולשני שאני אקח חצי מגוש דן ואני אעבוד עם גולשני, בסוף שלא יצא כלום אז באתי לארז, אמרתי לו מה, לא יצא שום דבר, מה עוד פעם זרקתם אותי הצידה? הוצאתם אותי הצידה? אז הוא אמר לי אל תדאג, יהיה בסדר. יהיה בסדר. עבר תקופה ואז רצו לתת חמשים אלף, לא רצה. ארבעים, שלושים, לא יודע מה, הגיעו בסוף לעשר או לחמש עשרה כולל מע"מ ונתתי לו חשבונית" (עמ' 378-377, וראו גם את עדותו בעמ' 407).
עדות ל"התרוצצותו" של ארז בין גולשני לבין מסילטי ניתן למצוא במספר שיחות מואזנות. כך, למשל, בשיחה מ-15.6.2010 (ת/300, 268/143, עמ' 55), בין ארז לבין עמיר גולשני, נשמע ארז כשהוא שואל את גולשני "מתי אנחנו פותרים את הבעיה ... של אדון מסילטי?" (וראו שיחות נוספות, כגון שיחה 5555/143 מ-13.7.2010; שיחה 5806/143, עמ' 621, מ-14.7.2010, ועוד).
ארז העיד בבית המשפט, בהקשר זה, כי:
"...היו למעשה ארבעה קבלנים שהם לא, לא הסתדרו ביניהם ולכן גם לא התערבנו גם. בנקודה הזאת לא התערבנו. זה היה גיל ורמי עזרא וזה היה עמיר גולשני ויוסי מסילטי. הם הגיעו לפשרה ביניהם. הם הסתדרו ביניהם שהם יפצו אחד את השני בדרך כזו או אחרת. במקרה הזה הוא הבטיח לו 20 אלף שקל כדי שלא יעבוד ... ואני לא התערבתי ביניהם. ...אני נקלעתי לשיחה הזאת שירדנו מהתמחור, שחברת חשמל קראה לנו לתמחר את המתח עליון ... כשירדנו למטה הם היו באמצע הוויכוח ביניהם ושמה הם סגרו את הדברים" (עמ' 3592).