--- סוף עמוד 458 ---
וקיבל מגולסט בעניינים שוליים. כך, למשל, ביקש לואנץ את אישורו של גולסט לתשלום של 18,000 ₪ לגיל מיארה במרץ 2011 (ת/489 וראו אישורים על סכומים דומים בת/602, ת/603); כך, באחד המקרים בהם אישר לואנץ את לוח התשלומים בשנת 2010 לקבלני המשנה ברעננה כתב לו גולסט: "לא מאושר – אלדד תדבר אתי" (ת/605). בהינתן שלואנץ היה מנהל תפעול של תחום הנוף, אין פלא שהוא נדרש לאישורו של המנכ"ל להוצאת כספים. לואנץ לא היה המנכ"ל.
אם צריך עוד ראיה לדבר, זו תימצא בהודעתו של רגב ת/122, בה אמר כי תהליך קבלת ההחלטות בחברה בנוגע לשאלה אם לגשת למכרז נעשה בהתייעצות בינו לבין המנכ"ל גולסט (ש' 49-45). בבית המשפט ניסה רגב לצמצם את מידת מעורבותו של גולסט והעיד כי את עיקר העבודה היה עושה הוא וכי רק בסוף היו הדברים מגיעים לידיעתו של המנכ"ל (עמ' 3989), אולם גם מעדותו בבית המשפט עולה בבירור כי המנכ"ל היה ונותר גולסט.
123. ניסיונו הבוטה של גולסט "לברוח" מתפקידו כמנכ"ל החברה, ניסיון העומד בסתירה מוחלטת לראיות אובייקטיביות מזמן אמת, יש בו משום תוספת ראייתית משמעותית לחיזוק התשתית הראייתית הכוללת נגדו.
124. המסקנה היא שגולסט היה שותף מודע למהלכים שתכליתם להגיש הצעת גיבוי מטעם השביל הירוק, כמו גם "לא להפריע" במכרז באר שבע, מהלכים שהם פועל יוצא מן ההסדר הכובל שהתגבש בפגישת מסובים, בהסכמתם המלאה שלו ושל יובל רגב.
לחלופין, וכמו בעניינו של רגב, קמה לו אחריות על יסוד סעיף 48 לחוק ההגבלים העסקיים, באשר בהיותו "מנהל פעיל" בחברה, שמחלקת המכרזים הייתה כפופה אליו ישירות וההחלטות בעניינים אלה נתקבלו עמו ועל דעתו, לא עמד בנטל להוכיח שלא ידע על מעשי העבירה וכי נקט את כל האמצעים הסבירים למניעתה.
125. אתייחס, לבסוף, לטענת עו"ד זילברשלג לאכיפה בררנית כלפי רגב וגולסט, המתבטאת בכך שאלדד לואנץ לא הועמד לדין על חלקו בפרשת חמשת מכרזי הדרום כפי שגם רונן מיארה, הבעלים של מוקה גיזום לא הועמד לדין.
--- סוף עמוד 459 ---
כפי שראינו לעיל, אלדד לואנץ היה בדרג ניהולי נמוך יחסית לגולסט ולרגב. על אף ניסיונו המתואר של גולסט להראות אחרת, המסקנה אליה הגעתי היא שגולסט היה מנכ"ל החברה והתעסק בפרטי פרטים של התנהלותה היומיומית. באופן ספציפי, הוא זה שאישר את המלצתו של רגב לפעול לתיאום המכרזים נשוא אישום זה והורה ללואנץ לפעול בהתאם. רגב הוא זה שהיה אחראי למכרזים בהם נטלה חלק השביל הירוק, טבלת האקסל מולאה על ידו או בהנחייתו, וכאמור הוא שהביא את ההמלצה לתיאום המכרזים. לואנץ פעל על פי ההוראות שקיבל. האבחנה בין גולסט ורגב לבין לואנץ היא אבחנה מתבקשת, וכפי שכבר נדרשתי לעניין במסגרת הדיון באישום הראשון, היפוכה של אכיפה בררנית אינו אכיפה מלאה. אכיפה חלקית הנשענת על אבחנה עניינית היא אכיפה ראויה, שאינה מקימה עילה להגנה מן הצדק.