בבית המשפט ניסה זוהר לפרש את המילים "ישים גבוה", המופיעות לשמאלו של שמו של רונן מיארה, כאילו משמעותן "יכול להיות שזה בכלל השערה שאם הוא ישים", היינו הנחה פרטית שלו, כשבכלל לא ידע "אם יש איזה מעטפה, מה מעטפה" (עמ' 1310). זו התייחסות חסרת פשר למה שכתב בת/416. הוא ידע גם ידע שיש מעטפה, שהרי ציין בצד שמו של רונן מיארה כי נרכשה מעטפה אחת. כך גם אין זה מובן לשם מה כתב לעצמו השערות באשר למחירים שיציעו אחרים. בדיעבד מתברר, כי "ההשערות" התאמתו אחת לאחת, כפי שראינו לעיל.
37. זאת ועוד. זוהר הרי הודה כי הוא עצמו הגיש הצעות גיבוי עבור חבריו (במכרזים בהם לא אמור היה לזכות) וחשש כי מכרז חיפה, לו הוא ייחס חשיבות (ת/450, ש' 634) ייפסל בשל מיעוט הצעות. לכן, כפי שהודה בפני חוקריו, ביקש מדרור לזרוביץ להגיש עבורו הצעת גיבוי (ת/450, ש' 765-763). למכרז זה אכן הוגשו ארבע הצעות בלבד (ת/268), של ראז
--- סוף עמוד 504 ---
חקלאות (ההצעה הזוכה), של פדידה, של לזרוביץ ושל ארז (בשם רונן מיארה). כאמור, בכל הנוגע לפדידה וללזרוביץ הודה זוהר מפורשות כי היו אלה הצעות גיבוי עבורו. נותרת הצעתו של ארז (בשם רונן מיארה), שגם לגביה אמר זוהר כי הוא יכול לתאר לעצמו שארז לא התחרה בו, ובהמשך הוסיף כי ארז אמר לו שיגיש הצעת גיבוי. העובדה שהצעתו של ארז הייתה הגבוהה ביותר, על סף מחיר הגג, מתיישבת לחלוטין עם הרישום "ישים גבוה" ומובילה למסקנה האפשרית היחידה, והיא שגם הצעתו של ארז הייתה הצעת גיבוי.
38. ולבסוף, האפשרות שארז הגיש הצעה תחרותית במכרז חיפה אינה מתיישבת כלל ועיקר עם "תכנית החלוקה" בין הצפונים לבין הדרומים, כפי שהוא עצמו הודה בה. על פי תכנית זו, ארז לא אמור היה ליטול חלק במכרז "צפוני". אין זה מתקבל על הדעת שארז, שאכף את החלוקה על זכרי כמו גם על ארגוב (באמצעות מאיר רוזנר), הרשה דווקא לעצמו להפר את ההסכם. אין ספק, כי לו כך נהג, לא היה נתפס עוד כ"אדריכל השלום" ואיש לא היה פונה אליו כאל "מגשר" בתלונות בדבר אופן יישומו. והרי ארז הבין הבן היטב, כי הפרה של ההסכם עתה תגרום לכך ש"בשנה הבאה יהיה לנו פיצוץ ובלגאן ויהיה מלחמות", כדבריו ליוני ממן שהובאו לעיל.
מסקנתי הינה, אפוא, כי הוכח מעבר לכל ספק סביר שהצעתו של ארז למכרז חיפה הייתה הצעת גיבוי ותו לא.
העבירות
א. צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות
39. כפי שקבעתי לעיל, ארז שימש נציגם של קבלני הדרום מול קבלני הצפון ונציגם, זוהר כץ. במסגרת ההסכמות אליהן הגיעו, סוכמה "תכנית חלוקה" בין שתי קבוצות הקבלנים. במעשיו אלה מתקיימים יסודות העבירה של צד להסדר כובל, על פי החלופה הקבועה בסעיף 2(ב)(3) לחוק ההגבלים העסקיים, שהרי מדובר בחלוקה גיאוגרפית של השוק לפי מקום העיסוק של כל אחד מן הקבלנים. בנוסף נטל חלק בפגישה שהתקיימה ברמת ישי ואשר תכליתה הייתה חלוקת מכרזי הצפון בין הקבלנים הרלוונטיים. במסגרת ההסכמות שהושגו באותה פגישה, הגיש ארז הצעת גיבוי לטובת זוהר כץ במכרז חיפה, וקבלנים אחרים הגישו הצעות האחד עבור השני. בכך מקיימים מעשיו של ארז את יסודות העבירה לפי החלופות