38. במגעים בין ב"כ המאשימה לבין בא כוחו של ארגוב (ראו תרשומת שיחה בין ב"כ המאשימה, עו"ד גושן, לבין בא כוחו של ארגוב, עו"ד נחשון, מ-31.3.2015, נ/8(9)), עמדה המאשימה על כך שבמסגרת הסדר הטיעון המתרקם תובטח עדותו של ארגוב בבית המשפט. עוד הבהירה, כי הגם שאין חייבים להשתמש בביטוי "עד מדינה" בהסדר הטיעון, יש לעגן את העניין במילים אחרות. בנוסף העמיד עו"ד גושן את עו"ד נחשון על הסתירה בעמדתו, לפיה מצד אחד הוא מבקש הקלה מפליגה בעונש ומן הצד האחר מסרב מרשו להיות עד מדינה.
בחקירתו הראשית העיד ארגוב, כי תוכן עדותו לא הוכתב לו ואיש לא הנחה אותו כיצד להשיב לשאלות. נכונותו להגיע להסדר טיעון היא תולדה של אירועים משפחתיים קשים אותם חווה בחודשים שקדמו להסדר. בכתב האישום המקורי לא היה מוכן להודות שכן היה "הזוי" מבחינתו. הנוסח ה"מרוכך" אליו הצליחו להגיע, בשילוב הנסיבות האישיות, הביאוהו להחלטה להודות על פי ההסדר המוצע (עמ' 2456-2455). בחקירתו הנגדית טען, כי הסדר הטיעון מקל עמו באופן משמעותי בשל ראייה נכוחה של חלקו בפרשה ולא בשל התחייבותו להעיד מטעם המאשימה (עמ' 2481). לאחר מכן הוסיף, כי לא היה מוכן בשום אופן להיחשב עד מדינה, אולם הסכים כי היה מוכן למסור את עדותו בתמורה להקלה מופלגת בעונש (עמ' 2482). מיד לאחר מכן תיקן את דבריו והבהיר כי חתימתו על הסדר הטיעון הייתה, מבחינתו, פשרה מאוד גדולה וכי לדעתו קיים סיכוי רב, שלו היה מנהל את ההליך עד תומו היה "יוצא יותר טוב" (עמ' 2483). כפי שנראה להלן, הערכתו של ארגוב את סיכוייו "לצאת יותר טוב" לו ניהל את משפטו עד תום, אינה מעוגנת במציאות.
מן הבחינה המהותית, יש להתייחס לעדותו של ארגוב כאל עדות עד מדינה, הטעונה סיוע. גם אם לא ראה עצמו כעד מדינה, וגם אם הוא סבור שלו היה מנהל את ההליך עד תום היה מצבו טוב יותר, אין בלבי ספק שהענישה המקלה (לאחר מיתון עובדות כתב האישום) "עודדה" אותו למסור את גרסתו, שעה שקודם לכן הכחיש כל מעורבות בתיאום המכרז. גם העובדה שארגוב נחקר רק לאחר שגרסתו נוסחה בידי עורך דינו במסגרת ההסדר עליו חתם, תעמוד ברקע הערכת עדותו בבית המשפט.
--- סוף עמוד 529 ---
39. אקדים את התרשמותי. ארגוב נזהר מאוד בדבריו והילך על חבל דק על מנת להימנע מעדות שקר מן הצד האחד, ולהמעיט ככל הניתן בפירוט העובדות מן הצד האחר. ניכר היה בעליל כי אינו "מתלהב" מן המעמד, בלשון המעטה. החשש שמא ייתפס על ידי חבריו כעד מדינה, גם אם לא נחתם עמו הסכם המעניק לו מעמד זה, הדריך את התנהלותו בבית המשפט לכל אורך עדותו. ארגוב לא היה גלוי לב וודאי שלא היה לו עניין להזיק לחבריו.