40. לטענת עו"ד לשם ועו"ד ממון, ארגוב שיקר בעדותו במספר עניינים, המובילים למסקנה כי עדותו בלתי מהימנה. השקר האחד, על פי הנטען, נעוץ בעובדה שארגוב העיד כי במהלך שנת שהותו בתאילנד שוחח עם מאיר רוזנר, שמונה על ידו לפקח על עסקיו, פחות מעשר שיחות, בעוד שפלט חלקי של השיחות ביניהם, המצוי בחומר החקירה (נ/8(5)), מלמד כי בתקופה כבת חודש וחצי (בין 18.3.2010 לבין 6.5.2010) שוחחו השניים 11 פעמים. שקר אחר עניינו בכך שארגוב הסביר את נכונותו להודות ולהגיע להסדר טיעון בשל אירועים אישיים שונים, שהאחרון בהם הוא מות אביו. אלא שאביו של ארגוב נפטר ב-10.5.2015, בעוד שהאישור הסופי לחתימה על הסדר הטיעון ניתן מטעמו עוד ב-26.4.2010. ושקר שלישי עניינו בכך שלמרות שהורשע ודינו נגזר ב-29.6.2015, הצהיר בתחילת יולי 2015, לפני אדם ושמו יגאל ביבי, שביקש לאתר קבלני גיזום שאינם קשורים לפרשה, שהוא לא הורשע.
המדובר, לטעמי, בשקרים בעניינים שאין בהם כדי להשליך על מהימנות עדותו של ארגוב, שכאמור לעיל ממילא נמנע ככל הניתן מגרימת נזק לחבריו. כפי שנראה בעת שאפרט את גרסתו, ארגוב טען וחזר וטען כי אינו זוכר דבר מפרטי הפגישה שהתקיימה עמו עובר למועד להגשת ההצעות, וכי המסקנה שפירעון החוב כלפיו, בעיתוי שנפרע, נועד להניאו מלהתחרות, מבוססת בעיקרה על היגיון ולא על דברים קונקרטיים שהוא זוכר. המסקנות אליהן אגיע יושתתו על ראיות רבות המחזקות את "ההיגיון" של ארגוב, וככל שאראה להעדיף את גרסתו בעניין זה או אחר, הרי שמסקנתי לא תתבסס על מתן אמון גרידא בגרסתו, כי אם על הראיות הנוספות התומכות בה והמשכנעות במהימנותה.
(ב) השתלשלות העניינים
41. כאמור, מכרז תל אביב פורסם ב-30.3.2009 והמועד להגשת ההצעות נקבע ל-14.5.2009. אין חולק, כי ארגוב רכש את מסמכי המכרז, יומיים לאחר שפורסם (ת/277, עמ' 9). גם ברזילאי הזדרז ורכש את מסמכי המכרז, יום למחרת הפרסום (ת/277, עמ' 8). היתר (שמונה במספר), רכשו את המסמכים מאוחר יותר. על פי עדותו, הוא השתתף בסיור
--- סוף עמוד 530 ---
הקבלנים והתחיל לטפל בנושאים הקשורים בעמידה בתנאי הסף. לשם כך יצר קשר עם גוזמים מומחים שעבדו עמו בעבר, על מנת שיעבדו אצלו אם יזכה בו וכן החל בהתארגנות לשם השגת הכלים הנדרשים (עמ' 2442-2441). בהקשר זה אדגיש, כי ארגוב מנה שמות של גוזמים עמם יצר קשר לצורך המכרז. איש מהם לא זומן על ידי ההגנה על מנת להפריך את עדותו בנקודה זו, על אף שהיא מצויה בסתירה חזיתית לטענת ההגנה לפיה הכל ידעו שאין בכוונת ארגוב להתמודד במכרז ואם כך – אין אמת בדבריו לפיהם נקט פעולות לשם גיבוש הצעה מטעמו. מעובדות אלה מתבקשת המסקנה, כי בשבועות שמיד לאחר פרסום המכרז התכוון ארגוב להתמודד בו והחל בהכנות לשם כך. ואם כך, תכנית הנסיעה התגבשה בשלב מאוחר יותר, בדיוק כפי שהעיד.