ש': שוב אני שואל אותך לגבי זיכרון של מהות הדברים ואני לא שואל אותך דווקא על מילים ספציפיות שנאמרו, האם סוכם או נסגר משהו בעניין הזה? בפגישה, אם אתה תיגש למכרז?
ת': כן. סביר להניח שכן. עוד פעם, זה לא זיכרון מהות הדברים, העניין הוא ברור. אנחנו סגרנו מצד אחד חוב כולל חוב של אחותו ומצד שני הוסכם שאני לא אגש למכרז.
ש': אני רק רוצה להבהיר ולבקש ממך להבהיר שוב האם אתה הבנת את הדברים האלה אז בזמן אמת בפגישה?
ת': סביר מאוד להניח שכן.
ש': מדוע סביר להניח? על סמך מה? למה אתה אומר סביר להניח?
ת': שוב, מבחינת ניתוח של הדברים, אפוא עמדנו לפני ואיפה עמדנו אחרי עם כל ההשתלשלות של העניינים, עם זה שהניירת הגיעה בסופו של דבר אליהם וכל זה. האפשרות להתפתחויות האלה יכלו להיות רק בפגישה הזאת ולמרות שאני לא זוכר בדיוק מה היו הדברים ואת הלך הדברים המדויקים שם אז ברור לי שזה מה שאז סוכם והוחלט" (עמ' 2447-2446).
--- סוף עמוד 533 ---
לעומת המובא מפיו לעיל, בחקירתו ברשות בעת פרוץ החקירה, הכחיש בהודעתו ת/116 (ש' 276-275), כי הפגישה בכפר קרע עסקה במכרז תל אביב. בבית המשפט הסביר, כי במקור לא הבין את המשמעות הפלילית של המעשה, וכשהובא לידיעתו כי אסור היה לו לעשות מה שעשה באותה פגישה, ניסה להימנע מהפללה עצמית (עמ' 2448). מכאן יש ללמוד, כי ארגוב העיד אמת בבית המשפט כאשר אמר שמהות הדברים שהוחלפו בפגישה הייתה "פירעון החוב תמורת אי התמודדות". אלמלא כן, לא היה לו מה להסתיר בעת שנגבתה ממנו ההודעה האמורה.
44. עוד יש להביא במקום זה את התייחסותו של ארגוב לתיעוד ביומנו של ארז, ת/418, ולפיו ב-12.5.2009 נסע עם ברזילאי לוועדי ערה על מנת להיפגש עם איל ארגוב בקשר למכרז תל אביב. ארגוב העיד שמבחינתו ארז לא היה צד לפגישה, כי הוא הופתע מכך שהגיע, וכי תכלית הפגישה, כפי שנרשמה על ידי ארז, אינה עולה בקנה אחד עם השיחה שלו עם ברזילאי בעת שקבעו ביניהם את הפגישה. גם בדיעבד, לדבריו, הפגישה "עסקה 99% בנושא סגירת החובות בינינו ועוד אחוז אחד בהתמודדות שלי במכרז תל אביב" (עמ' 2450). העובדה שכך ראה ארגוב את הדברים, טבעית. מבחינתו – חשיבותה של הפגישה בנכונותו של ברזילאי לפרוע סוף סוף את חובו. זה היה המוקד מבחינתו, שהרי בשלב זה כבר ויתר, בינו לבין עצמו, על ההתמודדות במכרז ואך ניצל את החשש התחרותי מפניו על מנת להביא לפירעון החוב. מן הצד השני של הפגישה – עיקר העניין היה דווקא הסדרת אי התחרות, כשהאמצעי הוא פירעון החוב במועד זה. נקודות המבט השונות באות לידי ביטוי בפער בין התייחסותו של ארגוב לפגישה לבין התייחסותם של ברזילאי ושל ארז, הבאה לידי ביטוי בתיעוד תכליתה ביומן ת/418.