--- סוף עמוד 567 ---
בהמשך עדותו נעתר זוהר ברצון גם לטענה, שגרסתו בחקירה ביחס לשביל הירוק ולגולסט אינה הגיונית, שכן "לפי הדרך התנהלות של הקבלנים" אין זה מתקבל על הדעת שגולסט ויתר לו על המכרז בלא לדרוש תמורה על כך (עמ' 1356-1355). אלא שלא כך הם פני הדברים. בהודעתו ת/443, אשר במסגרתה התייחס להסדר הכובל במכרז נשוא דיוננו, טען זוהר בפני החוקרים, בקשר למכרז אחר, כי הוא עצמו ויתר על מכרז לטובתו של הקבלן אהרן גבאי, משום ש"יש בינינו כבוד". החוקרת לא קיבלה את התשובה כפשוטה והטיחה בזוהר שלדעתה הוא לא יוותר בקלות על מכרז אלא ידרוש משהו בתמורה. ותשובתו הייתה "לא נכון. כל עניין לגופו. אין כללים. יש כבוד, יש אמפטיה" (ש' 772-752). זאת ועוד. במהלך אותה הודעה נדרש זוהר לסוגיה זו מספר פעמים, והסביר כי לא פעם קבלנים מגישים הצעת גיבוי, כ"מעין מחווה בין קבלנים להראות שאתה בסדר איתו. זה על מנת שהוא יאמין לי שאני לא מתחרה בו" (ש' 458-455), וכי ההסכמה על ויתור יוצרת הדדיות ביחסים ביניהם (ש' 540-538). ובמילים אחרות, אין "דרך התנהלות" אחת ויחידה, של תשלום כספי תמורת הימנעות מתחרות. לעיתים תתבטא התמורה בביסוס יחסי אמון או בהדדיות.
זוהר נעתר ברצון גם לתיזה נוספת שהוצגה לו על ידי עו"ד זילברשלג, ולפיה, אם רוצים לתאם מכרז, אין כל היגיון בפערים בין ההצעה שלו (הנחה בשיעור 48%) לבין ההצעה של השביל הירוק (שדרשה תוספת) (עמ' 1356). אלא שזוהר נדרש לעניין זה בהודעתו ת/443, והסביר (בהתייחס למכרז אחר) כי "כשהמחירים צמודים זה אוטומטי נראה קרטל. כאשר יש פערים גדולים זה נראה יותר אמתי" (ש' 509-508).
עד כאן באשר לניסיונותיו הכושלים של זוהר כץ להתנער מגרסתו המפלילה ביחס לגולסט, באמצעות היענות מוחלטת לפרכות שאינן פרכות אשר הוצגו לו על ידי עו"ד זילברשלג.
12. בנוסף טען זוהר טענה כללית ולפיה גרסתו בחקירה נובעת מן הבעיה הפסיכולוגית שהוא סובל ממנה, ואשר גרמה לו לרצון "בלתי נשלט" לרצות את החוקרים. קבעתי את אשר קבעתי ביחס לטענה זו, בדיון שייחדתי לעדותו באופן כללי. מסקנתי הייתה כי אין לטענה יסוד, וככל שחזר בו, במהלך עדותו, מן הדברים המפלילים שמסר בחקירותיו, אני מעדיפה את הודעותיו ללא היסוס, מן הנימוקים שפורטו שם.
--- סוף עמוד 568 ---
באופן ספציפי, בהתייחס למכרז הנדון, קשה לקבל את הטענה בדבר הרצון לרצות את החוקרים, בהינתן גרסתו בחקירה לפיה למרות תיאום המכרז "העירייה לא נדפקה. אני הגשתי מה שהתכוונתי להגיש גם בלי ההסדרים" (ת/443, ש' 299-298). אלה אינם דברים הנשמעים מפיו של אדם שכל רצונו להשמיע את שמעוניינים החוקרים לשמוע.