2. אין חולק, כי לאחר שירון זכה במכרז 1992, הוא העסיק את גדליה כקבלן משנה. לאחר המכרז הזה, שגדליה אינו זוכר אם היה ביניהם הסכם כתוב בנוגע להעסקתו, עמד על הסכמים כתובים ביניהם. לטענתו של גדליה, היה זה מתוך רצון להבטיח את עצמו אחרי שירון ביקש ממנו שלא "יפריע" לו במכרז, משמע שלא יתחרה בו (עמ' 265-264).
--- סוף עמוד 8 ---
3. ירון העיד, מנגד, כי גדליה לא זכה במכרז 1992 משום שהיה בסך הכל נהג טרנזיט שלא עסק כלל בגיזום וכי למעט הוא עצמו ובועז נבו לא היה איש בישראל שיכול היה לעמוד בתנאי הסף של המכרז. באותה שנה, 1992, התגלע הסכסוך הראשון בינו לבין גדליה, על רקע עבודה שגדליה ביצע עבורו במסגרת פינוי גזם ביערות הקרן הקיימת לישראל. בעקבות הסכסוך גדליה אף הגיש נגדו תביעה כספית שלבסוף חזר בו ממנה (עמ' 2544). יצוין, כי גדליה העיד בקשר לכך כי אינו זוכר אם אכן הגיש תביעה כזו (עמ' 264). לדברי ירון, החל מ-1995 החל גדליה בהצקות שיטתיות כלפיו. כך, למשל, היה גדליה מצלם תמונות של גזם ושולח אותן לחברת החשמל ולקרן הקיימת לישראל בטענה כי המדובר בגזם שירון הותיר. לאחר שירון קיבל נתח גדול במיוחד של עבודות מהקרן הקיימת לישראל בעקבות שריפה גדולה שהתרחשה בשער הגיא ב-1995, תקף גדליה את הקרן הקיימת לישראל על כך ואף קיים שביתת רעב מול משרדי החברה (עמ' 2546).
4. עוד יש להביא כאן את עדותו של יגאל בן אריה, מנהל מחוז ירושלים של חברת החשמל בין השנים 2006-1996. בן אריה העיד, כי צבי שומר היה מנהל מחלקה ותיק ולא מזכיר חברת החשמל – פונקציה שכלל אינה קיימת. כך גם דחה את עדותו של גדליה לפיה חברת החשמל לא רצתה להעסיק אותו בשל יחסיו של ירון עם החברה. מן המסמכים עולה כי הצעתו של ירון הייתה הזולה ביותר וחוות הדעת עליו הייתה חיובית. עוד טען, כי לא ידוע לו על שיתוף פעולה של ירון עם בכירים בחברת החשמל. כך גם סבר כי אין זה מציאותי שזימונו של גדליה לשימוע, כטענת גדליה, התנהל ללא פרוטוקול ולפני אדם אחד. ועוד, אביו של בועז נבו, שעבד עם ירון, לא היה בכיר בחברת החשמל ולא הייתה לו יכולת להשפיע על ועדת המכרזים, כפי שגם לירון לא הייתה יכולת להכתיב את תנאי הסף על מנת שיתאימו לו (עמ' 908-903).
5. על פי עדותו של גדליה, מ-1998 ואילך הייתה ההתנהלות בינו לבין ירון בלתי חוקית (עמ' 579). רוצה לומר, כל אימת שיצא מכרז של חברת החשמל לדרך, הגיעו השניים לידי הסכם לפיו יימנע גדליה מתחרות ויקבל על כך תמורה מירון (תחילה, על דרך של התחייבות להעסקתו כקבלן משנה ומאוחר יותר על דרך של תשלום "נטו"). לטענתו, ירון היה מעוניין בכך על מנת להסיר מדרכו את התחרות הצפויה ממנו, שכן – בניגוד לנטען על ידי ירון ועל ידי אחרים – עוד ב-1992 עמד בתנאי הסף ויכול היה להגיש הצעה תחרותית מטעם עצמו. לסוגיה זו, ולפרטים הנוגעים להתקשרויות בינו לבין ירון במרוצת השנים אדרש בפרקים העוסקים באישומים הספציפיים. במקום זה אדרש, בקצרה, אך למכרז שפורסם ב-2007,