גדליה נחקר על כך על ידי עו"ד ליבאי, והעיד כי ביקש שהמעטפות יהיו חתומות על מנת שהמעורבים לא יוכלו להתכחש אחר כך למעורבותם ולטעון כי כלל לא היו שם, ובמלים אחרות, חיפש ראיה נגדם (עמ' 594). גם חיים ארביב נחקר על העולה מן השיחות הללו והעיד כי התנהלותו של גדליה אינה נראית בעיניו בלתי תקינה שכן ההנחיות שקיבל היו להביא ראיות מקום שניתן להשיגן. אין ספק, כי מעטפה החתומה על ידי ירון (או מעורבים אחרים) היא ראיה טובה (עמ' 2269, עמ' 2361).
--- סוף עמוד 13 ---
13. לא מצאתי כי יש בשיחות אלה כדי להצביע על הדחה או על לחץ בלתי ראוי כלפי המעורבים, וכך גם לא מצאתי כי יש בהן משום חריגה מן ההנחיות. כך, למשל, עיון בתחילתה של השיחה ת/336 מלמד, כי גדליה מתחיל אותה בשאלה פתוחה ("מה נשמע?") וארז מדווח לו שהתחיל כבר לאסוף את המעטפות. ארז הוא זה שמוסיף ושואל את גדליה מה אתו, היינו האם גם הוא הכין את המעטפות וגדליה שואל אם גם הוא צריך להכין אותן. על כך משיב ארז בחיוב ומסביר שהוא צריך לאסוף אותן, "נכין בהן חומר, נכין בהם זה או מה שאתה רוצה. אני קודם כל אוסף אותם ואז אחר כך אנחנו נחליט מי נותן גיבוי איפה". רק אז אומר לו גדליה שיאסוף קודם את אלה של הקליברים ומזכיר לו לדאוג שהן יהיו חתומות.
תכלית הפעלתו של גדליה הייתה איסוף ראיות נגד מי שנחשד כמעורב בקרטל. הדרישה להחתמת המעטפות אינה מהווה, כשלעצמה, יוזמה עצמאית מצדו של גדליה לתיאום מכרז וליצירת קרטל. כל כולה של הדרישה מכוונת להשגת ראיות, תכלית לגיטימית המתיישבת עם ההסכם שנערך עם גדליה, ואין היא מכוונת כלל ועיקר למהות, היינו למערכת ההסכמית הפסולה שהתגבשה בין המעורבים. ודוק, אין בכל השיחות הללו הכוונה, רמז, לחץ או הדחה מצדו של גדליה כלפי המשוחחים אתו ליצור קרטל או לגרור לתוך הקרטל אנשים בלתי מעורבים. טענתו של עו"ד ליבאי, כאילו מן השיחות הללו יש ללמוד כי גדליה "מחלק הוראות לתיאומים ומתעד אותם" (סעיף 189 לסיכומים בכתב) נכונה אך במחציתה האחרונה. גדליה תיעד את התיאומים ויצר – באמצעות הדרישה להחתמת המעורבים על גבי המעטפות – ראיות, כשהחתימה נעשתה מרצונם החופשי של אותם מעורבים. אין במשפטים שצוטטו לעיל או במשפטים אחרים אליהם הופניתי בסיכומים כדי לאשש את חציה הראשון של הטענה ולפיה גדליה חילק הוראות לתיאומים שלא היו מתרחשים בלעדיו. הדברים יתבררו עוד יותר בעת סקירת הראיות באישומים הספציפיים.