יתרה מכך, הצדדים חלוקים לגבי תוכנם של הפרוטוקולים שהמשיבים מבקשים לצרף כראיה בתיק ולכן אין מדובר בראייה שתוכנה מוסכם. בתגובתן לבקשה להוספת ראיה ציינו המבקשות כי הן כופרות בתוכן הפרוטוקולים אשר נערכו לשיטתן על-ידי המשיבים (ס' 24, 31 לתגובת המבקשות). למרות זאת, המשיבים לא גיבו את בקשתם להוספת ראיה בתצהיר. בנסיבות אלה, צירוף הפרוטוקולים בשלב זה של ההליך וללא תצהיר התומך בבקשה, שוללים מהמבקשות את האפשרות לקיים חקירה ביחס לתוכנם של הפרוטוקולים, ואף פוגעים ביכולתן להוכיח את טענותיהן.
מעבר לכל אלה, המשיבים לא הבהירו מדוע הם לא צירפו את הפרוטוקולים קודם לכן, בשלבים קודמים של הדיון. זאת למרות שאין ספק שהפרוטוקולים הללו היו בידיהם ולא הייתה כל מניעה מבחינתם לצרפם.
לכן אני סבורה כי אין מקום להיעתר לבקשת המשיבים לצירוף ראייה נוספת. כפי שפורט לעיל, פסק-דין זה ניתן ללא הסתמכות על הפרוטוקולים והאמור בהם.
סוף דבר
72. לאור כל האמור לעיל בפסק-דין זה – אני קובעת כלהלן:
• בקשת המבקשות ביחס להחלטה להגיש את תביעת החברה וביחס להחלטה שלא למשוך את תביעת החברה - נדחית.
• ההחלטה לאישור הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2014 תובא להצבעה חוזרת בדירקטוריון החברה.
• החברה תעביר לידי המבקשות תוך 20 יום מהיום את המסמכים המפורטים בפס' 68 לעיל.
התוצאה האמורה, יישאו המבקשות יחד ולחוד בהוצאות המשיבים בסכום כולל של 25,000 ₪.
ניתן היום, ו' תמוז תשע"ח, 19 יוני 2018, בהעדר הצדדים.
רות רונן