פסק דין
1. עו"ד פולינה חסין (להלן: "חסין") וגב' טלצ'גול מדיירובה (להלן: "מדיירובה") הן דירקטוריות בחברת לייב לנס בע"מ (להלן: "החברה"), והן מונו ככאלה מטעמו של בעל השליטה בחברה, מר ז'בארגלי קסיקבייב (להלן: "קסיקבייב" או "בעל השליטה"). חסין ומדיירובה הן התובעות שהגישו את התביעה הנוכחית, והן יכונו להלן יחד: "המבקשות".
הנתבעים (שיכונו להלן: "המשיבים") הם יתר חברי דירקטוריון החברה ובעלי-מניות בה, בין במישרין ובין בעקיפין. המשיב 1, מר מקס בלובבנד (להלן: "בלובבנד") הוא ממייסדי החברה והוא שימש בעבר כמנכ"ל החברה, והמשיב 2, מר זיגמונד בלובבנד (להלן: "זיגמונד") הוא אביו המשמש כיו"ר דירקטוריון החברה. המשיב 3, מר אורי גלבוע (להלן: "גלבוע"), והמשיב 4, מר רועי מאירוביץ' (להלן: "מאירוביץ'"), מכהנים אף הם כדירקטורים בחברה.
2. המבקשות הגישו את התובענה דנן מכוח סעיף 267(א) לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") וטענו בה כי המשיבים פעלו תוך הפרת חובותיהם כנושאי משרה וכדירקטורים כלפי החברה. בכלל זה טענו המבקשות כי המשיבים סירבו לדרישתן לקבל מסמכים הנוגעים לפעילותה של החברה. כן נטען כי המשיבים קיבלו החלטות בדירקטוריון שלא כדין ובהעדר סמכות, וזאת הן בנוגע להחלטה אודות הגשת תביעה בשמה של החברה נגד בעל השליטה, והן בנוגע לאישור הדוחות הכספיים של החברה. לגישת המבקשות, החלטות אלה – כמו גם החלטות אחרות שלמשיבים יש בהן ענין אישי – צריכות היו לעבור לאישור האסיפה הכללית של בעלי-המניות. בנוסף, דורשות המבקשות להכיר בתוקפן של ההחלטות שהתקבלו באסיפת בעלי-המניות שכונסה על-ידי קסיקבייב ביום 19.7.2016.
הרקע העובדתי
3. החברה היא חברה פרטית שהוקמה בחודש אוקטובר 2012. כשנה לאחר הקמת החברה, ביום 28.10.2013, התקשר קסיקבייב עם החברה בהסכם השקעה (ת/1, להלן: "הסכם ההשקעה הראשון"). מכוח הסכם ההשקעה הראשון היה על קסיקבייב להשקיע בחברה סכום של שני מיליון דולר. כנגד השקעה זו היה קסיקבייב זכאי לקבל 51.38% מהון המניות המוקצה של החברה (230,000 מניות בכורה ב'). קסיקבייב השקיע את הסכום האמור, והמניות כנגד התשלום הזה אכן הוקצו לו זה מכבר. תקנון החברה תוקן מכוח הסכם ההשקעה הראשון, ולקסיקבייב הוענקו זכויות כבעל-מניות בכורה בחברה (נספח 2 לבקשה, להלן: "התקנון").
4. בתקופה הרלוונטית לתביעה מנה דירקטוריון החברה שישה דירקטורים – ארבעת המשיבים ושני דירקטורים מטעמו של קסיקבייב.
המשיבים 1-3, בלובבנד, זיגמונד וגלבוע, מכהנים כדירקטורים בחברה מיום הקמתה. בהתאם לתקנון החברה זכאי בלובבנד למנות שני דירקטורים מטעמו (ס' 43.1.4 לתקנון החברה). בנוסף קובע התקנון כי המשיב 3, גלבוע, זכאי להיות חבר בדירקטוריון כל עוד הוא גם מכהן כחבר בדירקטוריון של חברת סיילנט קומיוניקיישן בע"מ (להלן: "סיילנט") שהיא בעלת מניות בחברה (ס' 43.1.3 לתקנון החברה).
המשיב 4, מאירוביץ', מונה לדירקטוריון החברה ביום 21.7.2015, לאחר שהחליף בתפקיד את אביו המנוח (ס' 20 לבקשה; נספח 1 לבקשה). הצדדים לא הבהירו על-ידי מי מונו מאירוביץ' או אביו לדירקטוריון החברה.
5. בתקנון החברה נקבע כי בעלי-מניות בכורה ב' (בתקופה הרלוונטית לענייננו מדובר בקסיקבייב), יהיו זכאים למנות שני דירקטורים שיחזיקו יחד בכל עת במחצית מזכויות ההצבעה בדירקטוריון החברה (סעיף 43.1.1 לתקנון החברה). כלומר לשני הדירקטורים מטעמו של בעל השליטה יש יחד ארבעה קולות בדירקטוריון, ולכל אחד מארבעת המשיבים יש קול הצבעה אחד (ס' 3 לתצהיר חסין; ס' 43.1 לתקנון החברה). בנוסף פירט התקנון שורה של נושאים בהם נדרשת ההסכמה של רוב מבעלי-מניות בכורה ב' או של הדירקטורים מטעמם, כולל בין היתר מינוי עורכי-דין לחברה וביצוע עסקאות עם בעלי ענין (סעיף 40.1 לתקנון).
בשלב הראשון לאחר חתימת הסכם ההשקעה הראשון כיהנו קסיקבייב ובנו כדירקטורים בחברה. בהמשך מונתה מדיירובה לדירקטוריון החברה על-ידי קסיקבייב ביום 9.10.2015, וחסין מונתה לדירקטוריון ביום 21.4.2016. כפי שצוין לעיל, מדיירובה וחסין הן המכהנות היום כדירקטוריות מטעמו של בעל השליטה ויש להן משום כך מחצית מכוח ההצבעה בדירקטוריון.
6. בתקופה הרלוונטית לתובענה דנן, שימש המשיב 1, בלובבנד, כמנכ"ל החברה. בלובבנד פוטר מתפקידו בהתאם להחלטת דירקטוריון החברה מיום 23.5.2016 (נספח 19 לבקשה).
נוסף על תפקידם בחברה, מכהנים המשיבים 1-3 כדירקטורים (ובעלי-מניות) בחברת סיילנט. בלובבנד ואביו הם בעלי-מניות מהותיים בסיילנט (ס' 12 לסיכומי המבקשות), כאשר בלובבנד עצמו מחזיק במניות סיילנט, ואינו מחזיק מניות ישירות בחברה.
הליכים משפטיים נוספים בין הצדדים
7. לאחר משא ומתן, נחתם ביום 20.2.2015 בין החברה לבין קסיקבייב הסכם השקעה נוסף (להלן: "הסכם ההשקעה הנוסף").
לאחר החתימה על הסכם ההשקעה הנוסף פרץ סכסוך בנוגע לתשלום שהיה על קסיקבייב לשלם בהתאם להסכם ההשקעה הנוסף. בהקשר זה מתנהלים בין הצדדים מספר הליכים משפטיים בנוסף להליך הנוכחי:
• ביום 20.7.2015 הוגשה תביעה כספית על-ידי החברה כנגד קסיקבייב לתשלום מלוא סכום ההשקעה בהתאם להסכם השקעה הנוסף. החברה טענה בתביעה זו כי קסיקבייב לא עמד בתנאי הסכם ההשקעה הנוסף, ולא העביר לחברה את מלוא הסכום בהתאם להתחייבותו על-פי הסכם זה (תא"ק 41291-07-15 לייב לנס בע"מ נ' קסיקבייב, [פורסם בנבו] נספח 1 לתגובה לבקשה (להלן: "תביעת החברה")).
• לאחר שהוגשה תביעת החברה, הגיש קסיקבייב ביום 5.9.2016 תביעה נגד החברה כמו גם נגד המשיבים, היועצת המשפטית של החברה ובעלי-מניות נוספים בה (ת"א 30773-09-16 קסיקבייב נ' בלובבנד ואח' [פורסם בנבו]; נספח 3 לתגובה לבקשה (להלן: "תביעת קסיקבייב")). בתביעתו זו טען קסיקבייב כי במשא-ומתן שהתנהל לקראת ההתקשרות בהסכם ההשקעה הנוסף, הוצגו לו מצגי שווא. קסיקבייב טען בכלל זה כי הנתבעים בתביעה משכו שלא כדין כספים מקופת החברה והביאו לריקונה מנכסיה. בין היתר הועלו טענות ביחס להעברת קניינה הרוחני של החברה לחברת סיילנט. עוד נטען כי בחברה אושרו עסקאות בניגוד עניינים בניגוד להוראות החוק ובניגוד לתקנון החברה.
ההחלטות נושא התביעה דנן
8. כפי שיפורט להלן, התביעה דנן נוגעת למספר החלטות שהתקבלו בחברה ביחס לתביעות האמורות:
ההחלטה על הגשת תביעת החברה - ביום 23.7.2015 החליט דירקטוריון החברה כי החברה תפתח בהליכים משפטיים נגד קסיקבייב. ההחלטה התקבלה בדירקטוריון מספר ימים לאחר הגשתה בפועל של תביעת החברה. בישיבת הדירקטוריון נכחו המשיבים בלבד, ללא נוכחותם של מי שכיהנו באותה עת כדירקטורים מטעמו של קסיקבייב, קרי קסיקבייב ובנו (נספח 2 לתשובת המבקשות; ההחלטה מיום 23.7.2015 תכונה להלן: "ההחלטה על הגשת תביעת החברה").
החלטת האישרור - בהמשך לכך, לאחר שקסיקבייב העלה טענות לפיהן הזימון לישיבת הדירקטוריון מיום 23.7.2015 לא נשלח בהתאם לדרישות בתקנון החברה, נשלח ביום 4.11.2015 זימון לישיבת דירקטוריון נוספת ליום 12.11.2015, שנועדה לכך שהדירקטוריון יאשרר את ההחלטות שהתקבלו ביום 23.7.2015 (נספח 5 לבקשה). בהזמנה צוין כי דירקטורים שלא נכחו בישיבה מיום 23.7.2015 לא יהיו רשאים להשתתף בהצבעה בשל קיומו של ענין אישי מצדם. לישיבה מיום 12.11.2015 לא התייצבו קסיקבייב או מדיירובה, שכיהנה כדירקטורית מטעמו של קסיקבייב באותה עת. לכן הוחלט לזמן ישיבה נדחית ליום 17.11.2015. בישיבה זו נכחו המשיבים בלבד, והתקבלה החלטה לאשרור ההחלטה על הגשת התביעה מיום 23.7.2015, חרף התנגדויות שהעלו הדירקטורים מטעמו של קסיקבייב לגבי כשלים טכניים ביחס לאופן זימון הישיבה (נספחים 5-6 לבקשה; החלטה זו תכונה להלן: "החלטת האישרור").
ההחלטה שלא למשוך את התביעה - ביום 23.5.2016 התקיימה ישיבה של דירקטוריון החברה. בישיבה זו נדונו מספר נושאים לרבות אישור הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2014. כן עלתה הצעת החלטה לפיה החברה תמשוך את תביעת החברה (שהוגשה כזכור נגד קסיקבייב). המשיבים מנעו מהמבקשות להצביע בנושא זה, בטענה לקיומו של ענין אישי מצדן ביחס להחלטה. לאור זאת, החליט הדירקטוריון שלא למשוך את כתב התביעה (החלטה זו תכונה להלן: "ההחלטה שלא למשוך את התביעה"). הדוחות הכספיים של החברה לא אושרו באותה ישיבה, בשל התנגדותן של המבקשות.
החלטת האסיפה הכללית מיום 19.7.2016 - ביום 19.7.2016 התכנסה אסיפת בעלי-מניות ביוזמת קסיקבייב (ס' 50 לתצהיר חסין, נספח 23 לבקשה; להלן: "האסיפה הכללית מיום 19.7.2016"). בישיבה נכח עו"ד יונתן שרמן כנציג מטעמם של קסיקבייב, ושני בעלי-מניות נוספים בחברה – ה"ה איוון קרצ'נקו וצפריר הולצבלט, בעלי-מניות בכורה א' של החברה (שמחזיקים יחד כ-5% ממניות החברה, ויחד עם קסיקבייב מחזיקים כ-56% מהמניות). בישיבה התקבלו החלטות ברוב של מעל 50% מבעלי-המניות בחברה, לרבות החלטה למשוך את תביעת החברה כנגד קסיקבייב, החלטה על הפסקת ההתקשרות עם משרד עורכי-הדין פרל כהן לשם, וכן החלטה בדבר שינוי זכויות החתימה בחברה. המשיבים טענו כי אסיפה זו כונסה שלא כדין, וכי משום כך אין תוקף להחלטות שהתקבלו במסגרתה, החלטות שלא יושמו בפועל על-ידי החברה.
ההחלטה לאישור הדוחות הכספיים לשנת 2014 - ביום 5.10.2016 כונסה ישיבת דירקטוריון נוספת שעל סדר יומה עמד אישור הדוחות הכספיים לשנת 2014 (נספח 24 לבקשה). הצבעתן של המבקשות בנושא זה לא נספרה, בטענה לפיה הן מצויות בניגוד עניינים משום שהן מייצגות את קסיקבייב בהליכים המשפטיים מול החברה. בישיבה זו התקבלה החלטה על-ידי המשיבים לאשר את הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2014.
טענות הצדדים
טענות המבקשות
9. המבקשות טענו כי המשיבים, בכובעם כדירקטורים בחברה, פועלים בניגוד עניינים ושלא לטובת החברה. לגישתן המשיבים, שהם בעלי-מניות מיעוט בחברה, עושים בחברה כבשלהם: הם מנהלים את החברה בניגוד לכללי הממשל התאגידי הקבועים בתקנון החברה ומשתמשים במעמדם כדירקטורים על-מנת להשיג יתרון בהליכים המתנהלים ביניהם לבין קסיקבייב.
לטענת המבקשות, דירקטוריון החברה קיבל החלטות בהתעלם מזכויותיו של קסיקבייב כבעל השליטה בה. הן טענו כי אומד דעת הצדדים בעת החתימה על הסכם ההשקעה הראשון היה כי ככל שתיווצר מחלוקת בין קסיקבייב (או הדירקטורים מטעמו) לבין יתר בעלי-המניות (או הדירקטורים), תפעל החברה בהתאם לעמדתו של קסיקבייב. לגישת המבקשות ניתנה לקסיקבייב בתקנון החברה זכות וטו בדירקטוריון, שכן הדירקטורים מטעמו מחזיקים ב-50% מקולות ההצבעה בו. מעבר לכך ניתנה לקסיקבייב באופן ספציפי זכות וטו בדירקטוריון החברה ובאסיפה הכללית בשורה של נושאים המפורטים בתקנון, נושאים לגביהם נדרשת הסכמתו של קסיקבייב (או של הדירקטורים מטעמו).
המבקשות סבורות כי תביעת החברה נגד קסיקבייב הוגשה בחוסר סמכות ובניגוד לדין. לגישתן, הדרך החוקית היחידה המאפשרת למשיבים לנקוט הליך משפטי נגד קסיקבייב היא באמצעות הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בשמה של החברה.
10. לטענת המבקשות, ההחלטה על הגשת תביעת החברה התקבלה על דעת המשיבים בלבד, ובהתעלם מהוראות תקנון החברה. בהתאם לתקנון, מוקנית לדירקטוריון הסמכות להחליט על נקיטת הליכים משפטיים בשם החברה (סעיף 41.3.1 לתקנון). לדירקטורים מטעמו של קסיקבייב נתונה זכות וטו על כל החלטה של הדירקטוריון (סעיף 43.1.1 לתקנון). זאת ועוד, תקנון החברה קובע כי לא ניתן למנות עורכי-דין חדשים לחברה ללא הסכמתו של קסיקבייב או של הדירקטורים מטעמו (סעיף 40.1.9 לתקנון). לכן – כך טוענות המבקשות – ההחלטה על הגשת תביעת החברה היא חסרת תוקף.
עוד נטען כי קסיקבייב ובנו אשר כיהנו כדירקטורים בחברה במועד הרלוונטי, כלל לא קיבלו זימון לאסיפת הדירקטוריון בה התקבלה ההחלטה על הגשת תביעת החברה. המבקשות הוסיפו וטענו כי אף לו היו קסיקבייב ובנו יודעים אודות קיום ישיבת הדירקטוריון, לא היה בכך כדי להועיל. זאת משום שלשיטת המשיבים הם היו מנועים מלהצביע באסיפה זו, ומכאן שממילא קולם לא היה נספר. לטענת המבקשות, מסקנה זו נובעת מהזימון שנשלח לאסיפה בה נדונה החלטת האשרור (נספח 5 לבקשה). יתרה מכך, ההחלטה על הגשת התביעה התקבלה בדיעבד ביום 23.7.2015 (לאחר שתביעת החברה כבר הוגשה). המשיבים לא סיפקו הסבר מדוע ההחלטה התקבלה בדיעבד, אף שלא הייתה מניעה לכנס את הדירקטוריון ולקיים דיון בנושא בטרם הגשת תביעת החברה.
עוד נטען בהקשר זה כי גם בלובבנד ואביו היו מנועים מלהשתתף בהצבעה בנוגע להחלטה להגשת תביעת החברה, שכן אף להם היה ענין אישי בהגשתה. זאת משום שכספי ההשקעה של קסיקבייב שימשו בפועל את בלובבנד, את אביו וחברות שבשליטתם.
11. לטענת המבקשות, העולה מהאמור הוא כי לכל חברי הדירקטוריון היה ענין אישי. לכן, בהתאם לסעיף 278(ג) לחוק החברות, ההחלטה על הגשת התביעה הייתה צריכה לעבור לאישור האסיפה הכללית (בה כזכור יש לקסיקבייב רוב). בנסיבות אלה, ההליך היחיד בו יכלו המשיבים לנקוט כדי "להניע" את כוח התביעה של החברה, היה באמצעות הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת.
בכל הנוגע להחלטה שלא למשוך את התביעה וההחלטה אודות אישור הדוחות הכספיים של החברה, טענו המבקשות (שהיו באותה עת דירקטוריות בחברה) כי ההחלטה לפסול את קולותיהן בהצבעות בנושאים אלה הייתה שלא כדין ובניגוד לתקנון החברה.
לשיטת המבקשות אין לקבל את טענת המשיבים לפיה הן פועלות בניגוד עניינים וממניעים זרים בשל היותן דירקטוריות מטעמו של בעל השליטה בחברה. המשיבים לא פירטו מהו הענין האישי של המבקשות בהחלטות הללו ובפרט בהחלטה הנוגעת לאישור הדוחות הכספיים של החברה. המבקשות הוסיפו כי אין לקבל את עמדת המשיבים לפיה הם הסתמכו על ייעוץ משפטי בהקשר זה, שכן הייעוץ המשפטי ניתן לחברה על-ידי אחותו של בלובבנד או על-ידי שותפיה למשרד ולכן אינו אובייקטיבי.
12. לגופו של ענין נטען כי המבקשות פעלו לטובת החברה בלבד. הצעת ההחלטה למשוך את התביעה הועלתה – כך נטען – לאור העובדה שתביעת החברה הוגשה בחוסר סמכות, וכן כדי לחסוך מהחברה הוצאות כספיות רבות ומיותרות שאין ביכולתה לממן. החלטתן של המבקשות שלא לאשר את הדוחות הכספיים של החברה ולדרוש מסמכים נוספים בנוגע לפעילותה, נבעה מהעובדה שלא ניתן למבקשות הסבר מניח את הדעת בנוגע להוצאות החברה ובנוגע לעסקאות בעלי ענין עליהן חתמה החברה בניגוד לחוק, לתקנון ולהסכם ההשקעה הראשון. בהקשר זה הפנו המבקשות לפסיקה לפיה עצם מינויו של דירקטור על-ידי בעל-מניות, אינו מעיד בהכרח על ניגוד עניינים בנושאים הנוגעים לבעל-המניות הממנה (פס' 33 לסיכומי המבקשות).
יתרה מזאת, המשיבים – כך נטען – לא היו רשאים למנוע את הצבעתן של המבקשות בענין אישור הדוחות הכספיים או ביחס להחלטה שלא למשוך את התביעה, לאחר שהמבקשות הצהירו שאין להן ענין אישי בנדון. בהתאם להלכה הפסוקה, דרך המלך במצבים מעין אלה היא קיום הצבעה מלאה בישיבת הדירקטוריון, כאשר על המשיבים מוטל הנטל לפנות לבית-המשפט ככל שיש להם השגות לגבי אופן קבלת ההחלטה ולגבי הענין האישי של המבקשות ביחס אליה.