27. לעניין חישוב תמורת ההודעה המוקדמת, בהתאם לסעיף 3(2) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001, זכאי התובע לתשלום בגין 18.5 ימים. על כן, זכאי התובע לתמורת הודעה מוקדמת בסך 3,441 ₪.
הפרשי שכר
28. לטענת התובע, הוא זכאי להפרשי שכר ביחס לשכר היסוד שסוכם עמו וכן להפרשי שכר הנובעים מאופן השלמת השכר ששילם נתבע מס' 1 לאחר ניכוי השכר ששולם על ידי חברת הסיעוד.
29. בכל הנוגע להפרשי שכר היסוד, טוען התובע כי שכרו החודשי אמור היה לעמוד על סך של 4,650 ₪ ואילו בפועל שולם לו סך של 3,700 ₪ בתוספת 400 ₪ לחודש כדמי כיס, סך הכל 4,100 ₪. לכן, נוצר פער של 550 ₪, וכאשר מנכים מסכום זה את הניכויים המותרים על פי חוק, היתרה לתשלום הינה 144 ₪ לחודש.
30. הנתבעים לא הכחישו כי שולם לתובע מדי חודש סך של 3,700 ₪ בגין משכורת וכן 400 ₪ דמי כיס, אולם טענו כי שילמו עבור התובע גם כלכלה ואת חשבון האינטרנט, וכי יש לקחת בחשבון גם את הניכויים המותרים על פי חוק, כאשר כל אלו מהווים ניכויים עד 25% משכרו התובע. הנתבעים לא הציגו כל הסבר לאופן בו חושב שכרו של התובע וגם לא פירטו מהם הניכויים המותרים לדעתם, אשר משלימים את תשלום השכר ששולם בפועל לשכר החודשי המלא המגיע לתובע. הנתבעים גם לא הציגו כל אסמכתא לתשלום חשבון האינטרנט או קבלות המעידות על תשלום מזון עבור התובע.
31. בהתאם לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991, רשאי מעסיק לנכות משכרו של עובד זר סכומים ששילם בגין ביטוח רפואי וכן החזר הוצאות מגורים והוצאות נלוות, בשיעור שלא יעלה על השיעור הקבוע בתקנות. בהתאם לתקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בגין מגורים הולמים), תש"ס-2000, ולתקנות עובדים זרים (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), תשס"ב-2002, ניתן היה לנכות משכרו של התובע את הסכומים הבאים: סך של 122.15 ₪ בגין מגורים, סך שך 79.33 ₪ בגין הוצאות נלוות, וסך של 124.73 ₪ בגין ביטוח רפואי. סך הניכויים המותרים הינו 326 ₪.
32. השכר ששולם לתובע בפועל היה כאמור 4,100 ₪, ובתוספת הניכויים בסך 326 ₪, מדובר בשכר של 4,426 ₪. לכן, הפרש השכר בגין כל חודש הינו 224 ₪ (4,650 ₪ פחות 4,426 ₪).
33. בתביעתו טוען התובע להפרש שכר חודשי בסך 144 ₪. הואיל ולא ניתן לפסוק לתובע מעבר לסכומים אותם הוא מציין בכתב התביעה, זכאי התובע לסך של 1,560 ₪ כמפורט בסעיף 6 בכתב התביעה.
34. בנוסף להפרשי שכר היסוד, טוען התובע כי שכרו שולם באופן הבא: הנתבעים קיבלו את תלוש השכר שהנפיקה חברת הסיעוד והשלימו את ההפרש בין השכר ברוטו ששילמה חברת הסיעוד ולבין סך של 3,700 ₪. הואיל והשכר ברוטו ששילמה חברת הסיעוד כלל גם זכויות סוציאליות, הרי שבפועל שולם שכרו בחסר.
כך למשל, בחודש יולי 2015, שולם בתלוש השכר של חברת הסיעוד שכר ברוטו בסך 2,624.82 ₪. סכום זה כלל שכר בגין שעות עבודה בסך 2,138.56 ₪ וכן סך של 486.26 ₪ בגין זכויות סוציאליות (נסיעות, חגים, חופשה והבראה). לטענת התובע, היה על הנתבעים להשלים את שכרו לסך של 3,700 ₪ לאחר קיזוז סך של 2,138.56 ₪, ואילו הנתבעים קיזזו את כל סכום הברוטו בסך 2,624.82 ₪. לכן, טוען התובע כי הוא זכאי להפרשי שכר בגין הזכויות הסוציאליות אשר נבלעו בתשלום שבוצע על ידי הנתבעים.