מכל מקום, אף אם תאמר כאילו הנתבעת לא נתנה לעו''ד כרמי ביטוי מובהק לעמדתה, לפיה מס שבח הוא שיקול רלוונטי במו"מ עם ב"כ התובעים, הרי מן הסתם הדבר נבע בשל ההערכה המוקדמת, לפיה מס שבח החל על העסקה יהיה בסך של כ-65,000 ₪. ודוק, בנדון אין אני מביע כל עמדה בשאלה האם מוטלת על עו"ד כרמי, כביכול, אחריות כלשהי למתן הערכה מוטעית ביחס לגובה מס שבח המוטל על העסקה, שכן ההכרעה בסוגיה אינה רלוונטית למחלוקת בין בעלי הדין ומכל מקום היא לא התבהרה עד תום במסגרת הליך דנן.
21. כאמור, בהתאם להלכה הפסוקה כמצוטט בסעיף 17 לעיל, כאשר הפרישה ממשא ומתן מודרכת על ידי שיקולים עניינים הנובעים ממהות העסקה, אזי היא לא תחשב כפרישה בהעדר תום לב. כך אכן הוא מצב העניינים במקרה דנן בו בחרה הנתבעת לפרוש מהמו"מ למכירת הדירה בשל שיקול ענייני ביותר, אם לא הענייני במכלול השיקולים האפשריים לפרישה ממו"מ לכריתת חוזה - התמורה אשר תיוותר בידה לאחר סילוק מס שבח בגין העסקה. אמנם נכון, הנתבעת פרשה מהמו"מ בשלבים מתקדמים ולאחר שהצדדים ביקשו לתאם ביניהם מועד לחתימת ההסכם, אולם עניין זה אינו שקול כנגד עיקרון חופש החוזים במובן השלילי שלו, עקרון המקנה לכל צד את הזכות שלא להתקשר בחוזה. אם תאמר אחרת, משמעות הדבר תהיה לכפות על הנתבעת לכרות חוזה בכל תנאי ובכל מחיר ולחייב אותה לפצות את הצד שכנגד בשל הסתלקותה מהמו"מ בהתאם לזכות המוקנית לה שלא להתקשר בחוזה, אך מהטעם כי על פי מיטב שיקוליה הענייניים, היא הגיעה למסקנה כי העסקה המוצעת איננה כדאית ואינה רצויה מבחינתה.
22. התנהלות הנתבעת לאחר מתן ההודעה על ההסתלקות מהעסקה, אף היא הייתה בתום לב ואין להטיל בה כל רבב. בנדון, הנתבעת לא סתמה את הגולל על ההתקשרות בחוזה מחייב עם התובעים ולבקשתם, היא טרחה והגיעה לעיר מגוריהם, חיפה, על מנת לקיים עמם פגישה ולדון באפשרות שכלול העסקה וחתימה על חוזה מחייב. הצעת הנתבעת באותה פגישה להעלות את מחיר הדירה ב- 100,000 ₪ ובכך כל צד יספוג חלק ממס שבח המוטל על העסקה, משקפת נכונות מצידה לשאת בנטל מס בסכום גבוה יותר מהסכום שהיה ידוע לה, כ-65,000 ₪, ובכך בא לידי ביטוי נוסף תום ליבה במו"מ עם התובעים.
23. טענת התובעים כאילו העדר תום הלב של הנתבעת מתבטא בניסיונה להתעשר שלא כדין באמצעות מכירת הדירה לצד ג' במחיר גבוה מהמחיר שסוכם בין הצדדים, אינה משכנעת בעיניי, ושני טעמים לכך: