2. ביום 25.1.2018 ניתן פסק דינו של בית משפט זה, אשר קיבל ברוב דעות (השופטים נ' הנדל ו-ד' מינץ נגד דעתו החולקת של השופט י' עמית) את ערעור המשיבות, והורה על ביטול עיכוב ההליכים וניהול התביעה בפני בית המשפט לימאות בחיפה. דעת הרוב נכתבה על ידי השופט נ' הנדל, ובה נסקר הדין הצריך לעניין, בפרט בכל הנוגע לעיכוב הליכים בשל קיומה של תניית שיפוט זר ולהשלכות הנוגעות לדחיית התביעה בפני בית משפט זר על ניהול ההליכים בפני בית משפט ישראלי. בהקשר זה קבע השופט נ' הנדל (בפסקה 12 לפסק דינו) כי "לא בכל מקרה בו היה יסוד לחשש כי בבית המשפט הזר תידחה תביעה מחמת התיישנות, התקבלה בבית משפט זה טענת פורום לא נאות. ההכרעה נתקבלה בהתאם לנסיבות המקרה. בפרט, נבחנו התנהלות הנתבע כמו גם התנהלות התובע. ככלל, התוצאה של בירור התובענה לגופה בפורום הישראלי עדיפה על התוצאה של אי בירור התובענה לגופה בפורום הזר מחמת התיישנות". השופט הנדל בחן את נסיבות המקרה דנן, וקבע כי אין טענה לפיה המשיבות "פעלו בצורה מכוונת וטקטית כדי לבחור פורום באופן מלאכותי" וכי על רקע זה "יש להעניק את המשקל הנכון לאי נכונותה של בעלת האנייה לוותר על העלאת טענת ההתיישנות" (פסקה 15 לפסק דינו) ולבטל את החלטת בית המשפט לימאות לעכב את ההליכים בתביעה. השופט ד' מינץ סבר אף הוא כי יש לקבל את הערעור, בציינו כי המשיבות הגישו את תביעתן לבית המשפט לימאות במועד שבו טרם חלפה תקופת ההתיישנות באנגליה; כי לא נטען שהמשיבות פעלו בצורה מכוונת שהובילה להתיישנות התביעה שם; וכי לא נעשה כל מאמץ מטעמה של המבקשת להגיע להסדר פשרה. בנסיבות אלה סבר השופט מינץ כי – "לא נראה כי נפל פגם בהתנהלות הדיונית של המערערות המצדיק את בירור התובענה בפורום הזר, שם תועלה טענת ההתיישנות ואשר בסבירות גבוהה תתקבל ותביא לתוצאה כי תביעת המערערות לא תתברר לגופה" (פסקה 7 לפסק דינו). השופט י' עמית סבר לעומת זאת כי יש לדחות את הערעור, בציינו כי בנסיבות המקרה לא עלה בידי המשיבות "להוכיח קיומן של "נסיבות מיוחדות" המצדיקות הימנעות מכיבוד [תניית השיפוט הזר]" (פסקאות 4-3 לפסק דינו).
3. מכאן הבקשה דנן, בה טוענת המבקשת כי בפסק הדין נקבעה הלכה חדשה הסותרת הלכות קודמות של בית משפט זה בדבר כיבוד תניות שיפוט זר. לטענת המבקשת, משמעותה של ההלכה החדשה היא כי בכל מקום שבו נתבע אינו מוכן לוותר על טענת הגנה בתביעה שתוגש בפורום המוסכם, יוביל הדבר לאי כיבוד תניית שיפוט שנקבעה בחוזה בין הצדדים. המבקשת סבורה כי קביעה זו היא חדשה, באשר היא מערבת שיקולים הנוגעים לבחינת טענות בדבר פורום לא נאות בשיקולים אותם יש לבחון בנוגע לטענת כיבוד תניית שיפוט זר, ומשכך מדובר ב"חידוש עולמי". לטעמה של המבקשת, זוהי אף הלכה קשה, באשר היא יוצרת מדרון חלקלק אשר יהפוך את החריג לפיו אי כיבוד תניות שיפוט זר מצריך קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לכלל. עוד טוענת המבקשת כי ההלכה שנקבעה תחייב את הנתבע שהסתמך על קיומה של תניית שיפוט מוסכמת לבחור בין ויתור על טענת הגנה מהותית בפורום המוסכם לביטול זכותו החוזית להתדיין בפורום זה.