החלטה
זוהי בקשה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 8205/16 שניתן ביום 25.1.2018 על ידי השופטים נ' הנדל, י' עמית ו-ד' מינץ (להלן: פסק הדין), במסגרתו התקבל ערעור המשיבות דכאן על החלטת בית המשפט לענייני ימאות (כב' השופט ר' סוקול) בת"ח 36926-08-15 מיום 27.8.2016.
1. המשיבה 1 היא חברה העוסקת במסחר בעצים אשר סיפקה ליתר המשיבות מטען עץ שיובא מפינלנד. לטענת המשיבות, ביום 7.9.2014, בעת הגעת משלוח עץ פיני לנמל אשדוד על גבי האנייה Thor Horizon (להלן: האנייה), התברר כי במטען העץ פשט ריקבון והחלו להתפתח בו פטריות ועובש, אשר בגינם נאלצו המשיבות למכור את המטען במחיר מופחת. ביום 18.8.2015 הגישו המשיבות לבית המשפט לימאות בחיפה תביעת חפצא נגד האנייה, באמצעות בעלת האנייה, חברת Thor Horizon Shipping Pte Ltd, היא המבקשת. ביום 17.1.2016 הגישה המבקשת בקשה לסילוק התביעה על הסף או לעיכוב ההליכים בה בהסתמך על תניות שיפוט זר שנכללו בשטרי המטען שהוצאו למשיבות על ידי חוכרת המשנה של האנייה ואשר חייבו ניהול הליכים משפטיים בנוגע לשטר המטען על פי הדין האנגלי בפני בית המשפט המוסמך באנגליה. ביום 29.2.2016 התקיים דיון בבקשה לסילוק על הסף ובסופו נקבע כי על הצדדים לעדכן בתוך 30 ימים האם הגיעו להבנה אשר תייתר את התביעה. ביום 10.5.2016 הודיעו המשיבות כי לא התקבל מענה להצעתן וכי בית המשפט מתבקש להכריע בבקשה. ביום 27.8.2016 קיבל בית המשפט לימאות את עמדת המבקשת והורה על עיכוב ההליכים בתביעה בשל תחולתן של תניות השיפוט הזר שבשטרי המטען במקרה דנן. עוד דחה בית המשפט לימאות את טענת המשיבות לפיה מירב הזיקות קושרות בין המחלוקות לישראל וקבע כי אין הצדקה שלא לאכוף את תניית השיפוט הזר. על כן, הורה בית המשפט לימאות על עיכוב ההליכים בתביעה כנגד האנייה בישראל.
ביום 26.10.2016 הגישו המשיבות ערעור לבית משפט זה כנגד החלטת בית המשפט לימאות. בהמשך, ביום 1.11.2016 פנו המשיבות לבית המשפט לימאות בבקשה לביטול עיכוב ההליכים, וזאת לאור חוסר יכולתן לקבל אישור מבא-כוחם האנגלי של בעלי האונייה כי ניתן יהיה להמציא באמצעותו את התביעה שיגישו לבית המשפט באנגליה, וכי לא יטען על ידו כי התביעה התיישנה. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט לימאות ביום 18.1.2017 ונקבע בכל הנוגע לסוגיית ההתיישנות, כי המשיבות לא פירטו את דין ההתיישנות האנגלי ואת המועדים הרלבנטיים; כי לא פורטו כל הצעדים שנקטו או שהיו יכולות לנקוט כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות; וכי היה על המשיבות לטעון טענות בדבר החשש להתיישנות התביעה באנגליה בעת הדיון בבקשה לעיכוב הליכים. כמו כן צוין כי היה בידי המשיבות להגיש תביעה בבית המשפט בלונדון במועד ואין להן אלא להלין על עצמן שבחרו לתבוע בישראל.