4. המשיבות מצידן סבורות כי דין הבקשה להידחות, באשר לטעמן כלל לא נפסקה במקרה דנן הלכה חדשה. המשיבות טוענות כי קביעתו של בית משפט זה מסתכמת בכך שהואיל והתביעה התיישנה בפורום הזר, הרי שאם המשיבות יופנו להגשת תביעה שם הן תיוותרנה ללא סעד ומשכך אין לעכב את ההליכים. לגישתן מדובר ביישום פרטני של הדין בנסיבותיו של המקרה הקונקרטי ועל כן אין לקיים דיון נוסף בו.
5. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה וכן בפסק הדין שניתן בערעור, הגעתי למסקנה כי אין מקום להורות על קיומו של דיון נוסף במקרה דנן. סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 קובע תנאי שבלעדיו אין לדיון נוסף והוא – שבפסק הדין מושא הבקשה נקבעה הלכה. עיון בפסק הדין שניתן בענייננו מעלה כי בניגוד לטענות המבקשת, לא נקבעה בו כל הלכה, ודאי לא הלכה אשר מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה מצדיקה קיום דיון נוסף. השאלה שבה נחלקו דעות השופטים הייתה האם יש בנסיבות המקרה הצדקה שלא לאכוף את תניית השיפוט הזר, בהתאם לאמות המידה שנקבעו לכך בפסיקתו של בית משפט זה (ראו: רע"א 6767/15 דיפוכם נ' Wacker Chemic AG, פסקה 11 (29.10.2015)). דעת הרוב סברה כי הצדקה כאמור אכן קיימת ואילו דעת המיעוט סברה כי אין הדבר כך. מדובר, אפוא, במחלוקת הנוגעת לאופן יישומו של הדין הקיים וככזו היא אינה מצדיקה דיון נוסף (ראו לדוגמא דנ"א 1895/18 נחמיה לחוביץ' בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, פסקה 5 (22.4.2018)).
6. אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבות בסך של 30,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"ב בתמוז התשע"ח (25.6.2018). ה נ ש י א ה