52. לאחר שהנחנו את הבסיס לדיון, נפנה אפוא לבחון את תחולתם של הכללים האמורים בנסיבות העניין. בפתח הדברים יצוין כי לא מצאתי יסוד להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי כי מזרחי היה הגורם היעיל ביסודה של העסקה, חרף גלגולים שונים שעבר המשא ומתן לקראת החוזה שנחתם בסוף. קביעה זו מבוססת על הראיות והעדויות שהובאו בפני בית המשפט המחוזי ונותנת את המשקל הראוי בנסיבות העניין לשיקולים שהותוו בפסיקה, לרבות מורכבות העסקה ואופייה הדינמי. על כן, מכאן ואילך, נקודת המוצא לדיון היא היותו של מזרחי הגורם היעיל בהתגבשות העסקה. אולם, בכך אין די, וכעת יש להוסיף ולבחון את משמעותן של הטענות שהועלו בעניינה של דרישת הכתב, באשר לפרשנות החוזה, וכן בכל הנוגע להפרות נטענות של חובות שהיו מוטלות על מזרחי.
שאלה ראשונה: האם יש לחייב את חברת ל.י.ס בתשלום דמי תיווך?
53. האם יש מקום לקבוע כי חוזה התיווך שנחתם בין מזרחי למרקוביץ לא היה תקף – מאחר שלא כלל חלק מהפרטים המנויים בתקנות המתווכים (כנדרש בחוק), לרבות כתובותיהם של הצדדים ומספרי הזיהוי שלהם, וכן בהתחשב בכך שהחלקים שנרכשו בסופו של דבר מתוך הנכס אינם זהים לחלקים שמרקוביץ התכוון לרכוש במקור (ובמובן זה זיהוי הנכס היה חלקי)? המענה על שאלה זו צריך להינתן בהתאם לאמות המידה שפורטו לעיל.
54. בעיקרו של דבר, אני סבורה כי הדין עם בית המשפט המחוזי אשר הצביע על כך שהפרטים החסרים לא השפיעו כמלוא הנימה על הוודאות בכל הנוגע לתוכנו של חוזה התיווך. הדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב לכך שחוזה התיווך נכרת בין צדדים עסקיים, בעלי ניסיון ומומחיות, ולא בין מתווך לבין צרכן "חד פעמי", הזקוק במיוחד להגנה. חוזה התיווך כולל את פרטיהם של הצדדים – עמית מזרחי ואהוד מרקוביץ. הגם שלא מצוינים מספרי הזהות של השניים, כנדרש, אין בכך כדי לפגוע בזיהוי הצדדים כלל ועיקר. מעבר לכך, החוזה מציין את סוג העסקה: "רכישת מגרש בסגולה בפ"ת" ומתאר בפירוט את הנכס – "מגרש עליו מבנים הממוקם בחלקים מחלקות 13, 14 ו – 122 בגוש 6354 בא.ת. סגולה בפ"ת, בשטח כולל של כ-9.5 דונם, המסומן בתשריט המצורף...". החוזה מציין את מחיר הנכס (12 מיליון שקל בתוספת מע"מ) וכן את סכום דמי התיווך – 2% מסכום הרכישה בפועל, ודמי תיווך נוספים בגין ההפחתה מהמחיר של 12 מיליון שקל כאמור בחוזה.
55. אכן, במקרה דנן, העסקה שבוצעה בסופו של דבר אינה זהה באופן מלא לתוכנו של חוזה התיווך. אולם, ככל שיש הבדלים בפרטים הנובעים מהאופן בו התפתח המשא ומתן, אין בכך כדי לשלול בהכרח את הזכאות לדמי התיווך; אמנם יש בכך כדי להשפיע על אופן חישובם של דמי התיווך במקרה של מחלוקת, אך סוגיה זו צריכה להתברר במסגרת השלב שעניינו בפרשנות החוזה.