בטרם נדון בטענות הצדדים לגופן, יש להתייחס לשאלת משקלה של עמדת הרשות ביחס לפרשנות הנכונה של המונח "מכשיר פיננסי" בחוק. העותרת טענה כי אין לתת כל עדיפות לעמדת הרשות משום שמדובר בשאלה פרשנית, והפרשן היחיד של החוק הוא בית המשפט. הפרשנות אותה העניקה הרשות לחוק היא שגויה לגישת העותרת, ועל כן הרשות פעלה בחוסר סמכות כאשר היא קבעה כי מדובר ב"מכשיר פיננסי".
מנגד טענה הרשות כי אין מדובר בשאלה פרשנית, אלא ביישום של הוראות החוק על מכשיר שהעותרת סוחרת בו. לגישתה, אין מחלוקת אודות סמכותה של הרשות לעשות כן, ולכן הביקורת השיפוטית על התנהלותה צריכה להיות ביקורת "מנהלית" בלבד.
21. ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי ככלל, ככל שהדבר נוגע לפרשנות החוק, בית המשפט הוא המפרש את החוק. לעמדתה של רשות מנהלית יש משקל, אבל בית המשפט יכול שלא לקבל את העמדה הזו, ולהחליט בניגוד אליה (ר' פירוט בהחלטתי בת"א (כלכלית) 40274-09-15 Perrigo Company Plc נ' Mylan N.V (28.10.2015) וההפניות שם). הקביעה הפרשנית ביחס לשאלת ההגדרה של המונח "מכשיר פיננסי" בחוק, נעשית על ידי בית המשפט: בית המשפט, ולא הרשות, הוא שיקבע מהם המאפיינים של מכשיר פיננסי אשר על בסיסם ייבחן האם השירות השני, או כל מכשיר אחר, עונה להגדרת "מכשיר פיננסי".
אולם בתום ההליך הפרשני, לאחר שנקבעים מאפייניו של "מכשיר פיננסי" וגבולות הסמכות של הרשות בהקשר זה, הביקורת השיפוטית על פעילותה של הרשות כאשר היא פועלת בתוך גדרי הסמכות ומיישמת את ההגדרה על מכשיר כזה או אחר היא ביקורת "מתונה" הרבה יותר, המכבדת את המומחיות והמקצועיות שלה. הביקורת השיפוטית על ביצוע פעולת הסיווג היא לכן ביקורת שיפוטית מצומצמת מאוד, הנוגעת אך לבחינה האם הרשות פעלה במסגרת מתחם הסבירות או שהיא סטתה ממנו (ר' ע"א 218/96 ישקר בע"מ נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ (21.08.1997)).
22. כפי שנפסק לא אחת "כאשר מדובר בשאלה מקצועית רגולטורית הכרוכה בשיקולים מקצועיים מובהקים ששקילתם מצריכה מומחיות מיוחדת והם מצויים בגרעין שיקול הדעת הרגולטורי המוקנה לרשות המוסמכת – מתחם שיקול הדעת המוקנה לרשות הוא רחב ביותר. ככל שמתחם הסבירות רחב יותר, נכונותו של בית המשפט להתערב במעשה המנהלי מצומצמת יותר" (ר' בג"ץ 6274/11 דלק חברת הדלק הישראלי בע"מ נ' שר האוצר ס' 1 (26.11.2012)).
לכן, כך נפסק, בית המשפט לא יתערב בדרך כלל בשיקול הדעת של הרשות, מאחר שמדובר בגוף מקצועי המתמחה בתחום עיסוקו (ר' דפנה ברק-ארז משפט מנהלי כרך ב' 760 (2010); ע"א 5320/90 א.צ. ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ נ' רשות ניירות ערך פ"ד מו(2) 818, 837 (1990); ע"א 4276/94 הבורסה לניירות ערך בתל אביב נ' איגוד חברות ציבוריות הרשומות בבורסה פ"ד נ(5) 728, 738, (1997)).