ביממד סבורה כי בגין התקופה שבין חודש ינואר 2013 לחודש יוני 2014 (18 חודשים) היא הייתה צפויה למכור 351 יחידות, כאשר, לשיטתה צפי זה מבוסס על תחזית גידול מכירות שמרנית של 10% לשנה.
לעומת זאת, בפועל, בגין אותה תקופה, נמכרו על ידה 297 יחידות (קרי, 16.5 יחידות לחודש).
אני סבור, כי יש להסתייע בנתון זה של מכירות בפועל כאומדן לצפי המכירות בגין המכשיר הנייח.
כבר נאמר ביחס לקביעת אומדן לרווח הצפוי, כי:
"בעיה עיקרית בהערכת הפיצוי על אובדן רווח היא ההוכחה של גרם הנזק ושל היקפו. בתחום זה קיים קושי להצביע על כללים ברורים, ונראה כי רב בו הנסתר על הנגלה. בהכללה, ניתן לומר כי בפסיקה שעסקה בסוגיה משתקף מתח בין הכרה עקרונית בזכותו של הנפגע לפיצוי מלא על אובדן הרווח שסבל, ונכונות להקל עליו במידת מה, לבין החשש מפסיקת פיצוי ספקולטיבי שאין לו ביסוס ראייתי מספק...
הקביעה כי ההפרה הסבה לנפגע אבדן רווח כרוכה בניסיון לחזות אירועים והתפתחויות עתידיים שטרם באו לעולם. ניסיון כזה הוא ספקולטיבי מטיבו, ומכאן ההכרה בכך שפסיקת פיצוי על אובדן רווח "מחייבת תכופות השערות וניחושים". בתי המשפט נתנו דעתם לקושי הטבוע בניסיון להוכיח אבדן רווח ואימצו כללים המשקפים ניסיון להקל, בדרכים שונות, על הנפגע המבקש לזכות בפיצוי על נזק כזה." (שלו ואדר, עמ' 445).
היות ובהערכת היקף הפיצוי הנדרש יש מרכיב של אי ודאות, לכן יש לפסוק את הפיצוי על בסיס הערכה, בהתבסס על הנתונים שהובאו בפני בית המשפט (ראה: ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, לה(2) 800; ע"א 2239/06 אילן אמיר חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' עיריית הרצליה (פורסם בנבו, 28.11.2007); ע"א 4232/13 אנגלו סכסון סוכנות לנכסים בע"מ נ' אלי בלום (פורסם בנבו, 29.1.2015)).
יישום אמות מידה אלו על המקרה דנן, מוביל למסקנה, כי אין בידי לקבל את טענת ביממד כי לוּ היו בידה מערכות חדשות, אזי היקף המכירות היה גדול בהרבה מזה שהושג בפועל. טענה ספקולטיבית מעין זו, היה על ביממד להוכיח באמצעות חוות דעת, לרבות לעניין אופי השוק של המוצרים הנייחים, גודל השוק והיקף הביקוש והמכירות הצפוי בשוק זה, נטיית הצרכנים לשדרוג מערכות המצויות בידם וכו'.
בנוסף, איני סבור כי יש לפצות את ביממד בגין הפרשי המחיר של המכשיר הנייח כתוצאה מהארכת ההתקשרות עם היצרן הקודם של המוצר הנייח.
ביממד לא הסבירה וממילא לא הוכיחה, מדוע לא החלה ברכישת הדגם הנייח מיצרן חלופי בסמוך למועד הפרת החוזה (חודש פברואר 2012), אלא המשיכה את ההתקשרות עם היצרן הקודם עד לחודש יוני 2014.