50. אולם לא פחות חשוב מכך, המבקש החזיק במניות החברה החל מיום 27.12.1988, והחל מיום 1.9.2002 החזיק במחצית ממניות היסוד של החברה. במצב דברים זה, ולנוכח מעמדו בחברה, קשה לקבל טענה לפיה המבקש לא ידע על מצבה הפיננסי של החברה, לכל הפחות החל משנת 2002.
51. מהמקובץ לעיל מצטיירת התמונה כי הבקשה מונעת מאינטרס אישי של המבקש ולא ממניעים של טובת החברה, ודי בכך כדי להביא למסקנה כי המבקש פועל בחוסר תום לב. אין חולק כי בין הצדדים מתנהלת תביעה אחרת בת"א 5881-08-16, אותה הגיש המשיב במטרה שהמבקש ישיב לו כספים אשר לטענתו הלווה למבקש לצורך מימון השקעותיו בנדל"ן. נוכח עיתוי הגשת הבקשה הנוכחית, יש ממש בטענת המשיב כי הגשתה נבעה ממניעים טקטיים, בכדי להפעיל לחץ על המשיב כדי שיבטל דרישותיו ביחס לתביעה האחרת. במילים אחרות, המבקש מנסה לעשות שימוש בתביעה הנגזרת, ככלי לנגח את המשיב, ולא כדי באמת לרפא פגם שנפל בענייניה של החברה.
לכך יש להוסיף גם את הסכסוך המשפחתי המתנהל בין הצדדים סביב צוואת המנוחה. סכסוך אשר לשיטת המבקש החל בשנת 2015, על רקע צו לקיום צוואת המנוחה שניתן ביום 25.10.2015. כלומר המבקש "שקט על שמריו" והחל לנקוט בפעולות לשם החזרת ההלוואה, רק לאחר פרוץ הסכסוך המשפחתי כאמור.
52. העדר תום לבו של המבקש נלמד גם מכך שלא פרש בבקשתו את מלוא המידע אודות החברה בשמה מבוקש האישור להגשת תביעה נגזרת. כך למשל, המבקש לא פירט מה היה מעמדו בחברה בשנת 1999, עת החלה החברה במתן ההלוואה, וכלל לא ציין מי היו הדירקטורים ובעלי המניות בתקופה זו. המבקש הסתפק בהצגת מצב עובדתי חלקי וציין, בסעיף 16 לבקשה, כי בתקופה הרלוונטית לתביעה הוא החזיק ב-35% מהמניות הרגילות של החברה וב-6 מניות יסוד (הגם שנתונים אלה נכונים לתקופה שהחל מיום 1.9.2002).
53. לאור האמור, סבורני כי המבקש פועל בחוסר תום לב, הן בשל השיהוי בנקיטה בצעדים משפטיים, הן בשל האינטרס האישי שלו באישור הבקשה אשר אינו עולה בקנה אחד עם טובת החברה, והן באשר לאופן הצגת הנתונים על ידו בפני בית המשפט.
התיישנות
--- סוף עמוד 17 ---
54. בטרם סיום, יש להתייחס לטענת המשיב כי דין התביעה להידחות בשל התיישנות. נזכור, כי המבקש מבקש להפעיל את כוחות התביעה של החברה, אך אם תביעת החברה התיישנה, מה הטעם במתן אישור להגיש את התביעה בשמה.
לאור העובדה שההחלטה על מתן ההלוואה ניתנה בשנת 1999, ונוכח הכלל בסעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן – "חוק ההתיישנות"), לפיו תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה - הרי שמועד התיישנות התביעה הוא לכאורה בשנת 2006. אף אם אלך לטובת המבקש ואקבל טענתו כי ההלוואה ניתנה עד שנת 2007, התביעה התיישנה החל משנת 2014.