ה. דיון
21. סעיף 1 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999, מגדיר את המונח תביעה נגזרת כ"תובענה שהגיש תובע בשם חברה בשל עילת תביעה שלה". סעיף 194(א) לחוק החברות קובע כי "כל בעל מניה וכל דירקטור בחברה (בפרק זה - תובע) רשאים להגיש תביעה נגזרת אם התקיימו הוראות סימן זה."
מהוראות החוק הנ"ל עולה, כי לכל בעל מניות ולכל חבר דירקטוריון בחברה, עומדת האפשרות להגיש תביעה נגזרת בשם החברה בגין עילת תביעה העומדת לחברה, להבדיל מעילת תביעה אישית שלהם. 'זכות העמידה' מוקנית לבעל מניות ולדירקטור, לעיתים אף חרף החלטתם של האורגנים המוסמכים בחברה להימנע מהגשת תביעה מעין זו. מדובר למעשה בהליך חריג, המהווה פגיעה באחד מהעקרונות של דיני חברות, לפיו בעלי מניות אינם רשאים להתערב בהחלטות החברה. על כן, הזכות להגיש תביעה נגזרת אינה מוקנית באופן אוטומטי, והיא טעונה את אישורו המקדים של בית המשפט (ראו: ע"א 1091/15 רוזנפלד נ' Dolphin Fund Limited (פורסם בנבו, 13.7.2016); רע"א 2903/13 אינטרקולוני השקעות בע"מ נ' שקדי (פורסם בנבו, 27.8.2014)).
22. אישור בית המשפט יינתן בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 198(א) לחוק החברות, אשר קובע כדלקמן:
--- סוף עמוד 6 ---
"תביעה נגזרת טעונה אישור בית המשפט והוא יאשרה אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב."
הנה כי כן, כתנאי לאישור תביעה כתביעה נגזרת, על בית המשפט לבחון מספר תנאים: האם התביעה וניהולה הם לטובת החברה. במסגרת זו יש לבחון, בין היתר, האם קיימת עילת תביעה לכאורה לחברה נגד המשיב, ומה הם סיכויי הצלחתה. כמו כן, על בית המשפט להשתכנע, שהמבקש אינו פועל בחוסר תום לב. הדעה הרווחת היא, כי גם שיקולי צדק נכנסים למכלול השיקולים של בית המשפט, בבואו לבחון את התנאים האמורים, לצד שיקולי הרתעה ושיפור הממשל התאגידי (ראו: רע"א 5296/13 אנטורג נ' שטבינסקי (פורסם בנבו, 24.12.2013)).
23. עוד יש לציין, כי לשם השתכללות הזכות להגיש תביעה נגזרת צריכים להתקיים תנאים דיוניים שונים. כך, סעיף 194(א) לחוק החברות קובע כי תנאי מוקדם להגשת תביעה מעין זו, הינו כי המבקש יפנה קודם כל לחברה בכתב וידרוש ממנה כי תמצה את זכויותיה בדרך של הגשת תובענה.
להלן אפנה לבחון האם התנאים האמורים מתקיימים בנסיבות המקרה הנדון.
פניה מוקדמת את החברה
24. באשר לתנאי הדיוני, מקובלת עליי טענת המבקש לפיה לא הייתה מוטלת עליו החובה לפנות אל החברה, בהתקיימות החריג הקבוע בסעיף 149(ד)(1) לחוק החברות. לפי חריג זה, אדם המעוניין להגיש תביעה נגזרת אינו חייב בפנייה מוקדמת לחברה, מקום בו לאורגן החברה המוסמך להחליט על הגשת התביעה, עניין אישי בהחלטה, ואם האורגן כאמור מורכב מכמה יחידים – למחצית או יותר מיחידי האורגן עניין אישי בהחלטה. בענייננו, הן המבקש והן המשיב הינם בעלי מניות בחברה ומכהנים כשני הדירקטורים היחידים בה. בנסיבות בהן מי שאמור לדון בדרישה הוא הנתבע הפוטנציאלי בעצמו, אין כל מקום להנחה כי פנייה רשמית לדירקטוריון החברה בבקשה לתבוע את נזקיה מידי המשיב, הייתה נענית בחיוב.