הערעור על העונש
39. כאמור, בית הדין הארצי החמיר בעונשו של המערער, ובכלל זה, החמיר את העונש של 6 חודשי השעיה שהטיל בית הדין המחוזי, לעונש של 30 חודשי השעיה. המערער, הלין על
--- סוף עמוד 17 ---
שבית הדין הארצי החמיר את עונש ההשעיה פי חמש, וטען, כי מדובר ב"קפיצה שהיא בלתי סבירה בעליל" (בע' 3 ש' 14 לפרוטוקול).
40. כידוע, בהיותו ערכאה שלישית, בית משפט זה אינו נוהג להתערב בעונשים שנקבעו על ידי בתי הדין המשמעתיים, המופקדים מכוח מומחיותם על השפיטה המשמעתית ועל יישום נורמות האתיקה של עורכי הדין. בעניין זה, קבע בית המשפט העליון באופן חוזר ונשנה, כי "אין מדובר בהליך ערעורי רגיל, המופעל על פי אמות מידה ערעוריות מקובלות הנקוטות ביחס להחלטות שנתקבלו בערכאות השפיטה האזרחית. מעמדם של בתי הדין למשמעת מכח מומחיותם וסמכותם המקצועית מציב את תפקידה העיקרי של ערכאת הערעור במערכת השפיטה הרגילה כערכאת ביקורת שיפוטית הנוקטת מידת ריסון רבה בהתערבותה בשיקול הדעת הרחב הנתון לערכאת המשמעת המקצועית, ומגבילה התערבות זו למקרים בהם קביעות בית הדין למשמעת סוטות סטייה קיצונית מתכליות הענישה המשמעתית, ומרף הענישה הראוי לצורך הגשמת תכליות אלה" (על"ע 6251/06 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו נ' דוידוביץ [פורסם בנבו] (ניתן ביום 8.7.10), בפסקה 15).
41. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, איני מוצא להתערב בעונש שהוטל על המערער בבית הדין הארצי. מקובלת עליי מסקנתו, כי בנסיבות המקרה שלפנינו, ובהתחשב בחומרת העבירה של שליחת יד בכספי לקוח – הנמצאת ברף העליון שבעבירות המשמעת של עורכי דין ו"מצדיקה הרחקה מלשכת עורכי הדין לתקופה ממושכת, על מנת להגן על כבוד המקצוע ולקיים את אמון הציבור בעורכי הדין" (על"ע 9012/05 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' בירנברג, [פורסם בנבו] ניתן ביום 3.8.06) – הקל בית הדין המחוזי עם המערער יתר על המידה. בהמשך לכך, נחה דעתי, כי העונש שהוטל על המערער בבית הדין הארצי, מאזן נכוחה בין השיקולים לחומרה ולקולא, ובכלל זה מתחשב בזמן שחלף מקרות האירוע ועד להגשת הקובלנה, ובהיותו של המערער עורך דין במשך 20 שנה ללא עבר משמעתי. בפרט, אומר, כי העובדה, שהמערער החזיר את הכסף ללקוח אינה מהווה נימוק כבד משקל לקולא, זאת בשים לב לשלב המאוחר שבו הוחזר הכסף, ולעומת זאת, אדגיש את העובדה, שהכספים היו מיועדים לצדדים שלישיים ואת העובדה, שהמערער לא הוכיח שהם הוחזקו בחשבון נאמנות כנדרש על פי הדין.