כן נקבע, כי "היה ולא ישולם הסכום דלעיל במועדו ובשלמותו, יעמוד פסק הדין מושא ע"א 9574/09 בעינו (ת.א. (מחוזי ת"א) 1859/07)" [פורסם בנבו].
הקובלנה
5. ביום 18.10.12 הגישה ועדת האתיקה קובלנה לבית הדין המחוזי נגד המערער. במסגרת תיאור העובדות, צוין בקובלנה, כי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נקבע שהמערער "עיכב כספי פיקדון שמסר לו לקוחו, מר מאיר פלד, וזאת מבלי שהוכיח הנאשם [המערער] כי הייתה לו זכות לקזז סכומים בגין תשלום שכ"ט. לאור האמור, חויב הנאשם לשלם ללקוחו כאמור סכום בסך 109,323 ₪". כן צוין, כי המערער הגיש ערעור לבית המשפט העליון, אשר פסק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, כי המערער ישלם ללקוח סכום של 110,00 ₪.
בהמשך לכך, נטען בקובלנה, כי המערער "עיכב כספי פיקדון שמסר לו לקוחו – המתלונן וזאת מבלי שהייתה לו זכות לקזז סכומים בגין תשלום שכ"ט" וכי המערער "שלח יד בפיקדון עת השתמש בכספי פיקדון כשכ"ט ולכיסו" (בסעיפים 5 ו-6 לכתב הקובלנה).
בגין מעשים אלה, הואשם המערער בעבירות הבאות: הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, לפי כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן – כללי האתיקה) ולפי סעיפים 54, 61(1) ו- 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן – החוק); עיכוב ושליחת יד בכספי פיקדונות שלא כדין, על פי כלל 40 לכללי האתיקה וסעיף 61(2)
--- סוף עמוד 3 ---
לחוק; מעשה הפוגע בכבוד מקצוע עריכת הדין, לפי סעיף 53 ו-61(1) לחוק; והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, לפי סעיף 61(3) לחוק.
יצוין, כי הלקוח לא הגיש תלונה לוועדת האתיקה, אלא הקובלנה הוגשה לאחר שהנהלת בתי המשפט העבירה לוועדת האתיקה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. כן יצוין, כי הקובלנה הוגשה לאחר שהמערער העביר ללקוח את הסכום האמור בפסק דינו של בית המשפט העליון.
הוראות החיקוק הרלבנטיות
6. למען בהירות הדברים, בטרם אפנה לפסיקתם של בתי הדין המשמעתיים, אני מוצא לפרט את הוראות החיקוק הבאות:
כלל 40 לכללי האתיקה, שעניינו "העברת כספים ללקוח", קובע כדלקמן: "(א) עורך דין חייב להודיע ללקוחו ולהעביר כל סכום כסף שקיבל עבורו, תוך זמן סביר מעת קבלתו. (ב) עיכב עורך דין, על פי דין, סכומי כסף שקיבל עבור לקוחו, או ניכה, על פי הסכם, כספים מתוכם, יודיע על כך ללקוח תוך זמן סביר".
סעיף 88 לחוק, שעניינו "זכות העיכוב" קובע: "להבטחת שכר טרחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ופרט לכספי מזונות לאשה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידיו עקב שירותו ללקוח; ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור".