בנסיבות עניינה של התובעת, התקופה המוגנת המקסימלית היא כדלקמן: מההיעדרות הראשונה בגין הטיפולים – 10.7.13 ועד הלידה בחודש יולי 2014, תקופת חופשת הלידה והתקופה המוגנת לאחר חופשת הלידה.
במהלך תקופה זו, התובעת החלה לעבוד בשכר נמוך ב – 1,850 ₪ בחודש, החל מחודש פברואר 2014. כלומר, עד אותו מועד, הנזק הממוני של התובעת הוא הפסד השתכרות בסך 9,850 ₪ בחודש, ואילו בחודשים 2-7/2014 הוא עמד על 1,850 ₪.
בנסיבות העניין, בשים לב לתפקידה של התובעת בחברה, לקשר שבין אחותה של התובעת ובין הייעוץ המשפטי שהחברה קיבלה, העובדה שהתובעת לא טענה במפורש שלא ניתן לפטרה בתקופת טיפולי פוריות ולא העמידה את הנתבעים על טעותם ואף דחתה הצעתם להחזירה לעבודה (הצעה שהיתה בתום לב, שהרי הנתבעים כלל לא היו מודעים לאיסור החוקי), אין לפסוק לזכות התובעת את הפיצויים בשיעור המלא שנתבע.
בנסיבות המיוחדות שהוכחו כאן, כאשר לא ניתן לומר שדווקא המעסיק היה הצד החלש בדיאלוג שבין הצדדים וכאשר המעסיק הציע לתובעת לחזור לעבודה ואף היה ער לאפשרות שהתובעת תכנס להיריון ואזי יחסי העבודה יימשכו, והתובעת היא שסירבה להצעה, יש לפסוק לזכות התובעת פיצוי ממון לפי תקופה מוגנת שסיומה בלידה, בחודש יולי 2014 (השוו לנפסק בע"ע (ארצי) 260/06 רמת טבעון מעונות הורים בע"מ – פניבלוב, 29.1.09 [פורסם בנבו] וכן בע"ע (ארצי) 1889-05-16 מועצה מקומית מג'אר – גאנם, 19.12.2017) [פורסם בנבו] .
מסיבות אלה, גם אין לפסוק לזכות התובעת הפסד שכר בגובה 150% (סעיף 13א(ב)(1) לחוק עבודת נשים), אלא הפסד שכר בגובה 100% בלבד וכאמור - יש לקבוע את התקופה המוגנת עד מועד הלידה בלבד.
36. בהתאם לעקרונות שהוצגו לעיל, התובעת זכאית לפיצוי בגין הפסד השתכרות לתקופה של ששה חודשים בשיעור של 100%, ובהתאם לשכרה הקובע (9,850 ₪) – לסך 59,100 ₪. לסכום זה יש להוסיף את ההפרשות לפוליסת ביטוח מנהלים (13.33%), כך שגובה הפיצוי ברכיב זה יעמוד על 66,978 ₪.
בנוסף התובעת זכאית להפרשי שכר בגין התקופה בה השתכרה שכר נמוך מזה ששולם לה על ידי החברה, ועד הלידה (חמישה חודשים), בסך 9,250 ₪ ועוד הפרשי גמל ופיצויים, ובסך הכל – 10,483 ₪.
בסך הכל הפסד שכר וביטוח פנסיוני בסך 77,461 ₪.
כמו כן מתקבלת התביעה להפסד פדיון הבראה בסך 2,618 ₪ (7 ימים).
התביעה לימי חופשה בגין התקופה המוגנת נדחית, מאחר שעל פי ההלכה הפסוקה (ע"ע (ארצי) 44002-01-13 לוט אאוט אופטיקה בע"מ – צרמושניוק, 24.3.15 [פורסם בנבו] , כאשר נפסק שכר עבודה מלא בעד תקופה בה העובדת לא עבדה, התשלום בעד החופשה המגיעה לה כלול בשכר שנפסק, שאם לא כן מדובר בכפל פיצוי (ר' גם הנפסק בע"ע (ארצי) 43380-06-11 פלוני – אלמונית, 9.12.14)[פורסם בנבו] .