פסק דין
1. בתובענה זו מתעוררת שאלה מרכזית אחת והיא האם התובעת פוטרה שלא כדין, במהלך טיפולי פוריות, וזאת בניגוד להוראות חוק עבודת נשים, תשי"ד - 1954 (להלן – חוק עבודת נשים) ולחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח - 1988 (להלן – חוק השוויון).
2. רקע עובדתי
א. הנתבעת מס' 1 היא חברה העוסקת בניהול, אחזקה ומכירת יאכטות וביבוא ושיווק של ציוד ימי (להלן – החברה או הנתבעת). הנתבעים מס' 2-4 הם בעלי הנתבעת ומנהליה.
ב. הנתבעת העסיקה את התובעת כמנהלת אדמיניסטרטיבית, מיום 10.7.05 ועד ליום 8.8.13 (חוזי עבודה צורפו כנספח א' לתצהיר התובעת).
ג. הנתבעת היא אחותה של עו"ד טלי חץ, העוסקת בתחום דיני עבודה. עו"ד חץ סיפקה מעת לעת שירותי ייעוץ משפטי לנתבעת. על פי עדות התובעת, היא נעזרה בה באופן בלתי רשמי לצורך ביצוע עבודתה, ונועצה בה באופן שוטף, בסוגיות הקשורות בתחומי כח אדם ושכר, שהיו באחריותה.
ד. ביום 7.7.13 שלחה התובעת הודעת דוא"ל לנתבע מס' 3, מר איתי זינגר (להלן – זינגר), ועותק מהודעה זו נשלח גם לנתבע מס 2, מר רועי קליימן (להלן – קליימן). בהודעה זו התובעת הודיעה על כוונתה לנצל יום חופשה ביום 10.7.13 מן הטעם ש"יש לי כמה שעות טובות של בדיקות רפואיות" (נספח ג' לתצהיר התובעת).
ה. בהמשך אותו יום, התובעת קיבלה זימון לפגישה שנקבעה למחרת וכותרתה- "פגישה עם השותפים". התובעת פנתה לזינגר וביקשה לברר את מהות הפגישה, ונענתה כי מדובר ב"ענייני עבודה". כששאלה אם יש צורך להיערך לאותה הפגישה, השיב לה זינגר בשלילה.
ו. ביום 8.7.13 התקיימה פגישה בין התובעת ובין שלושת מנהלי החברה. בפועל, הפגישה היתה ישיבת שימוע בה נמסר לתובעת שהיא תפוטר מעבודתה בשל צמצומים. נמסר לתובעת שמאחר שאינה עוסקת בהנהלת חשבונות (שירותים שהחברה קיבלה ממשרד חיצוני), הוחלט שלצורך התייעלות, החברה תשכור עובדת במקום התובעת, אשר תעסוק גם בהנהלת חשבונות.
לאחר הפגישה התובעת יצאה בוכיה ממשרדי החברה ומנהלי החברה יצאו אחריה. התובעת ישבה מחוץ למשרד, בכתה וציינה בפניהם שבכוונתה להתחיל טיפולי פוריות וכי עקב הפיטורים תוכניותיה ישתבשו והיא אף תפגע כלכלית - תתקשה למצוא עבודה בהיריון ובשכר זהה לזה המשולם לה בחברה. בעלי החברה הבהירו לתובעת שהיא לא תפגע כלכלית, כי תקבל פיצויי פיטורים וכן תהא זכאית לדמי אבטלה.
ז. זינגר ערך סיכום כתוב של ישיבת השימוע מיום 10.7.13 (נספח ו'1 לתצהיר התובעת). במסמך זה נרשם שהתובעת נעדרת הכשרה בתחום הנהלת חשבונות וכי עבודתה לקתה בחסר בתחום זה (עבודה איטית, וכן התגלו טעויות בעבודתה). על כן החברה נאלצת לפטרה.
ח. התובעת הגיבה למסמך זה ביום 14.7.13 (נספח ו'2 לתצהיר התובעת), בהודעת דוא"ל ארוכה.
במסגרת תגובת התובעת, היא הכחישה שהיה חוסר שביעות רצון מתפקודה והבהירה שתחום הנהלת חשבונות לא היה במסגרת אחריותה. התובעת טענה שעבדה במסירות וטענה שהסיבה האמיתית לפיטוריה אינה בשל תפקודה, אלא "סיבה הנובעת משיקולים אישיים, הקשורים להמשך חיי האישיים (משפחתיים) ולא בכדי בעיתוי הספציפי הזה ואף העליתי זאת במפורש במסגרת הפגישה, אך בחרתם באופן מכוון שלא לציין זאת במסגרת סיכום הפגישה ששלחתם לי."
התובעת הוסיפה שהציעה לנתבעים לבחון אפשרות לשלבה בתפקיד אחר, אך הצעה זו נדחתה על ידם, כשלטענתם הם זקוקים לעובדת חדשה, בעלת הכשרה חשבונאית. עוד הוסיפה התובעת, שלא הופתעה מתוכן הפגישה, מאחר ששיתפה את קליימן בכוונותיה לעבור טיפולי פוריות ובשים לב לכך שהזימון לפגישה היה מיד לאחר הודעתה בדבר יציאה לחופשה, לצורך בדיקות רפואיות.
לטענת התובעת, לאחר שציינה שהיא צפויה לעבור טיפולי פוריות, "ציינתם כי עזיבתי לא צריכה להיות מהרגע להרגע היות ויכול לקחת זמן עד שתמצאו מחליפה. הגדרת תקופת ההודעה המוקדמת ומסגרות הזמנים המדוייקים כפי שציינתם במייל לא נאמרו לי בזמן הפגישה".
התובעת ציינה כי פיטוריה מסבים לה נזק כלכלי.
אשר לסכומים המגיעים לתובעת על פי חוק, התובעת ציינה שהיא זכאית לפיצויי פיטורים מלאים, ולא רק לסכומים שנצברו לזכותה בקרן הפנסיה.
ט. יום למחרת משלוח סיכום ישיבת השימוע, ביום 11.7.13, שהיה יום חמישי, בשעה 21:50, התובעת שלחה לנתבעים הודעת דוא"ל, אליה צורף אישור שהיה במרפאת חוץ במרכז הרפואי תל אביב - איכילוב (ת/1). נושא ההודעה היה: "אישור טיפולי פוריות - מאור" ובהודעה כתבה התובעת את הדברים הבאים:
"הי. כפי שכבר ידוע לכם, הייתי בטיפול פוריות בבית החולים איכילוב ביום רביעי ה 10/7/13.
מצורף אישור
סופש נעים"
י. כאמור, ביום 14.7.13 הגיבה התובעת לסיכום ישיבת השימוע וביום 16.7.13 השיב זינגר לתובעת כך (נספח 2 לתצהיר זינגר; ההדגשה במקור – ד.ו.):
"היי מאורי,
מצטער על העיכוב בתשובה אבל כידוע לך הייתי בחופשה.
אני רואה מרוח הדברים שרשמת מטה, מסגנון הכתיבה ומהתוכן שאת מאוכזבת אבל לא מופתעת וברור לנו שזהו אירוע עצוב לך כמו גם לנו, בדיוק כמו שאמרנו לך בשימוע ובהמשך הלא רשמי על המדרכה מחוץ למשרד שניסינו לעודד אותך.
כפי שאמרנו בפגישה בצורה מאוד ברורה, אנחנו חייבים למצוא משהיא/וא שתיתן /יתן מענה יותר מקצועי להנהלת חשבונות, ניהול תזרים ועבודה מול הבנקים וספקים. לצערנו ברמת השכר שאת מרוויחה כיום אין באפשרותנו למצוא לך תפקיד אחר בחברה אשר מצדיק דרגת שכר כפי שאת נמצאת בה כיום. בהחלטה שלנו אין שום קשר להחלטה המבורכת שלך לנסות להיכנס להיריון וזאת עובדה מוחלטת. בניגוד לאמור מטה לא אמרת לנו ואי לכך לא ידענו כלל שאת מתכוונת או מנסה להיכנס להיריון, ובפרט שאין לך בנזוג קבוע לא חשבנו על האופציה הזו כלל ובטח לא בעת/ עיתוי הזה. לא ברור לי באופן אישי מדוע לא סיפרת לי על כך אבל אני מניח ששיקולייך עימך ומכבד אותן.
כרגע יש לנו שתי אופציות להתקדמות –
1. כפי שנמסר לך בפגישה, אפשר לעשות את המהלך הזה ביחד תוך כדי שיתוף פעולה בוגר ואחראי, למצוא את המחליף/ מחליפה הראויה ביותר ולעשות לה חפיפה מסודרת. התהליך הזה ממילא ייקח מספר חודשים ויאפשר לך להמשיך ולעבוד תוך כדי ניסיונותייך להיכנס להיריון ואולי אפילו לתוך ההיריון, ובלבד שאנחנו מסכימים על כך מראש. כמו שאת יודעת ייקח זמן להכניס מישהו לתפקיד וגם לסמוך עליו.
2. נתכתב במיילים על התפל ולא על העיקר ותסיימי את עבודתך אתנו במוקדם או במאוחר לא ברוח טובה ולא בחברות ולא בהתחשבות הדדית שאפיינה את כול שנות עבודתך כאן.
אנחנו כמובן מעדיפים את אופצייה א' וחושבים שהיא גם תיטיב עמך בכל פרמטר.
נשמח להיפגש ולדון ובהמשך כמובן, עם המון רצון טוב וכוונות כנות.
אני זמין לדבר תמיד.
תודה."
יא. ביום 21.7.18 שלחה התובעת הודעת דוא"ל לנתבעים (נספח 3 לתצהיר זינגר) וזו לשונה:
"הי כפי שמתחייב ממני לפי חוק, ובנוסף לאישור הקודם ששלחתי אליכם 10/7/13, מצורף אישור מרופא מומחה פריון על תחילת טיפולי פיריון ב 10/7/13.
תודה"
בו ביום השיב לה זינגר כך:
"היי מאורי,
בהצלחה בדרכך החדשה והכי חשובה בחיים!!!
האישור ממש לא ברור אז תביאי מחר למשרד לסרוק אותו.
לא יצא לי לסכם את הפגישה האחרונה שהיתה ביום חמישי אבל כמו שאמרנו לך אורי ואני, יש לנו רק כוונות טובות ובכול מקרה התהליך של החלפתך ייקח זמן - רק צריך לסכם את הדברים עכשיו ולא בסוף התקופה.
הכי חשוב שלא נריב ולא נפסיק את התקשורת הישירה בינינו ובעיקר זאת בע"פ... שנסכיל (צ"ל- נשכיל, ד.ו.) לפעול כאנשים בוגרים שהיו ביחסים מצויינים במשך 8 שנים וכרגע מסכמים את הפרידה ביניהם - ברוח טובה ובשיתוף פעולה גם אם זה ביוזמתנו ולא ביוזמתך ... חייבים גם במקרה זה לגלות בגרות ואחריות ... כי כול דבר אחר לא יקדם אותנו ולא ישרת את האינטרסים שלנו אלא רק יפגע בו.
אני מחכה לשמוע ממך בעניין הזה שכן אמרת שתדברי איתנו אחרי הסופ"ש
תודה"
יב. ביום 26.7.13 שלח זינגר הודעת דוא"ל נוספת לתובעת בנוגע לפיטוריה, וזו לשונה (ת/4; ההדגשה הוספה – ד.ו.):
"היי מאורי,
למרות שהשורה התחתונה היא אותה שורה תחתונה, גם הדרך חשובה לנו... את חשובה לנו ויקרה לנו וכמו שאמרתי לך מהרגע הראשון כול זכויותייך על פי חוק נשמרות ויישמרו.
זה שאת חושבת שאנחנו לא יכולים לפטר אותך זו דעתך והדיון לא נסוב על זה. נאלצנו לפטר אותך מאחר ואנחנו צריכים מנהל חשבונות סוג 3 / מנהל כספים/ חשב וכידוע לך זו לא הכשרתך וניסיונך. לצערי, בחברה קטנה כמו שלנו עם משאבים כמו שלנו, אין לנו אפשרות לתת לך תפקיד אחר, מה שהוביל אותנו לאחר חודשים ארוכים של התלבטויות להחלטה לסיים את עבודתך. מאחר ולא ידענו על טיפולי הפוריות שלך ובנוסף, הלכה למעשה התחלת אותם לאחר הפיטורין לא ראינו כול קשר בין הדברים.
לנו הכי חשוב היה לגמור יפה, ברוח טובה ובהרגשה הדדית טובה למרות הקושי, והבהרנו את זה מהרגע הראשון, ונוכיח את זה עד הרגע האחרון.
אנחנו מעריכים את המאמץ שלך כרגע לשדר עסקים כרגיל ולהמשיך לתרום את תרומתך עד הרגע האחרון ואל תוך החפיפה.
כמובן שתקבלי גם מכתב המלצה גם מכתב פיטורין, כמובן כול מה שמגיע לך בכסף וזכויות ואני גם אני זמין בטלפון לכול מי שירצה המלצה בע"פ - אל תדאגי כלום בבקשה, רק תדאגי להיות רגועה ולאפשר לטיפולי הפוריות לעבור בהצלחה ובקצרה. (ותפסיקי לעשן מיידית!!!)
נשיקות"
יג. עבודתה של התובעת הגיעה לסיומה ביום 8.8.13. במכתב פיטורים מיום 6.8.13 נכתב כך (נספח ד' לתצהיר התובעת):
"לצערנו בהמשך לשיחתנו ביום 8/7/13, אנו נאלצים להפסיק את עבודתך עקב הצורך של החברה במנהל/ת חשבונות מנוסה ומוסמכת סוג 3 (לפחות) וחוסר היכולת הכלכלית לעמוד בהעסקת מאור חץ בנוסף למנהלת החשבונות.
תקופת עבודתך בחברתנו החל מיום ה- 10/7/2005, יום עבודתך האחרון בהתאם לחוק ההודעה המוקדמת יהיה בפועל 8/8/13.
מאחלים בהצלחה בהמשך דרכך,
בברכה,
איתי זינגר"
באותו יום נמסר לתובעת גם מכתב המלצה חם, ממנו עולה כי התובעת שירתה את הנתבעת במסירות וחריצות לכל אורך תקופת עבודתה וכן נמסר טלפון נייד של זינגר, לצורך קבלת המלצה בעל פה (נספח ה' לתצהיר התובעת).
יד. התובעת עברה טיפולי פוריות בבית החולים איכילוב בימים 10.7.13 (אישור על שהיה במרפאת החוץ - נספח ז' לתצהיר התובעת), 29.7.13, 4.8.13, 6.8.13 - 8.8.13 (אישורים על שהיה במרפאת החוץ - נספח ח' לתצהיר התובעת).
על פי הנטען בתצהיר התובעת, בתקופת ההודעה המוקדמת, היא הרתה, אך למרבה הצער, ההיריון הסתיים בהפלה.
התובעת עברה שני מחזורי טיפול נוספים, בחודש נובמבר 2013 (6,14,15,17 לנובמבר 2013) ובחודש ינואר 2014 (1, 6 - 8 לינואר 2014).
התובעת הרתה וילדה בשעה טובה, ביום 11.7.14 (בשבוע 28 להיריון).
טו. לאחר פיטוריה מהחברה, התובעת קיבלה דמי אבטלה והחלה לעבוד במקום עבודה חדש בחודש פברואר 2014, תמורת שכר חודשי של 8,000 ₪ (תלוש שכר - נספח ט' לתצהיר התובעת).
3. להלן תמצית טענות התובעת
א. התובעת פוטרה עקב טיפולי הפוריות. התובעת שיתפה את קליימן בכוונתה להתחיל בטיפולים וגם מספר עובדים בחברה. מאחר שמדובר במקום עבודה קטן, סביר שמנהלי החברה ידעו על כך שהיא מתחילה בטיפולי הפוריות. גם סמיכות הזמנים בין המועד בו הודיעה על היעדרות לשם בדיקת רפואיות ובין הזמנתה לשימוע מעיד עם הקשר בין השניים. על כן יש לקבוע שהתובעת פוטרה שלא כדין במהלך טיפולי פוריות והיא זכאית לפיצויים לפי חוק עבודת נשים וחוק השוויון.
ב. הליך הפיטורים היה פגום. ראשית, התובעת פוטרה בעת שעברה טיפולי פוריות ומבלי שניתן היתר כדין. לאחר השימוע אליו התובעת זומנה היא הודיעה לנתבעים במפורש שהיא עומדת להתחיל בטיפולי פוריות ולמרות זאת, הנתבעים לא שינו את החלטתם לפטרה.
ג. בנוסף, נפלו פגמים בהליך השימוע. התובעת זומנה לפגישה מבלי שהוגדרה כ"פגישה עם הבעלים של החברה", מבלי שנאמר לה שמדובר בשימוע לפני פיטורים. גם לאחר שהתובעת ביקשה לברר את מטרת הפגישה ואם יש צורך מיוחד להיערך לה, היא נענתה בשלילה.
ד. התובעת עתרה לחייב את מנהלי החברה, הנתבעים מס' 2-4, בהתחייבויות הנתבעת מכח סעיף 16 לחוק השוויון ובשל התנהגותם המהווה הפרת חובה חקוקה ורשלנות.
4. להלן תמצית טענות הנתבעים
א. התובעת פוטרה מעבודתה עקב צמצומים ומאחר שהחברה נזקקה לשירותי הנהלת חשבונות, ולא עמדה בהעסקת התובעת בנוסף לתשלום עבור קבלת שירותי הנהלת חשבונות. משכך נשכר עובד שביצע עבודת הנהלת חשבונות לרבות עבודת התובעת ולמעשה עד היום כך נוהגת החברה.
ב. הנתבעים לא ידעו על כוונתה של התובעת להתחיל בטיפולי פוריות ואילו ההחלטה על פיטורי התובעת התקבלה מסיבות ענייניות ולאור מצבה הכספי של החברה, שנקלעה להפסדים.
ג. התובעת נהגה בחוסר תום לב. התובעת לא הזכירה את טיפולי הפוריות במהלך השימוע, אלא הסתפקה בטענות עמומות לגבי עיתוי הפיטורים. רק לאחר שההחלטה על פיטורי התובעת התקבלה ונמסרה לה הודעת פיטורים, התובעת הודיעה שהיא מתעתדת לעבור טיפולי פוריות.
הנתבעים לא סברו שהודעת התובעת אמורה לשנות את החלטתם, מאחר שההודעה נמסרה בטרם נודע להם על טיפולי הפוריות. בנוסף, הנתבעים לא היו מודעים לאיסור החוקי בפיטורי עובדת שעוברת טיפולי פוריות (להבדיל מפיטורי עובדת בהריון) והתובעת כמו גם אחותה, עו"ד טלי חץ, שנתנה שירותים משפטיים לנתבעת בעבר, לא העמידה את הנתבעים על המצב המשפטי לאשורו.
ד. התביעה נגועה בחוסר תום לב גם משום שהתובעת היתה אמונה על טיפול בענייני כח אדם בחברה והיא אף יזמה את הקשר שבין החברה ובין אחותה, שייצגה את החברה בנושא דיני עבודה. לעומת זאת, הנתבעים נהגו עם התובעת בהגינות, ואף הציעו לתובעת להאריך את תקופת ההודעה המוקדמת, אך התובעת היא שדחתה את ההצעה ובכך מנעה את הקטנת נזקיה עקב הפיטורים.
ה. לתובעת ניתנה זכות הטיעון במסגרת פגישת השימוע ונמסרו לה השיקולים הענייניים שהביאו להחלטה על פיטוריה. מאחר שמדובר בפיטורי צמצום, גם אם נפל פגם בשימוע, לא היה בטענה מטענות התובעת כדי להביא לשלול את מצבה הכלכלי הרעוע של החברה.
5. בישיבת ההוכחות נשמעו שלוש עדויות – התובעת, שהעידה כעדה יחידה מטעמה וכן מנהלי הנתבעת זינגר וקליימן.
דיון והכרעה
6. לטענת התובעת היא פוטרה עקב היותה בטיפולי פוריות ועל כן נתבעו פיצויים מכח חוק עבודת נשים, בגין התקופה המוגנת ולרבות התקופה בה התובעת הרתה, חופשת הלידה בה שהתה והתקופה המוגנת שלאחריה. נוסף על כך נתבעו פיצויים מכח חוק השוויון וכן נתבעו פיצוי בגין פיטורים שלא כדין (פגמים בשימוע) ועוגמת נפש.
כבר בפתח הדברים יש להבהיר כי על פי התשתית העובדתית שהוכחה בהליך, המסקנה העולה היא שאמנם נפלו פגמים בפיטורי התובעת, אך הפיטורים היו משיקולים ענייניים ואין קשר בין טיפולי הפוריות שהתובעת עברה ובין ההחלטה על פיטוריה.
לפני ההתייחסות לעובדות שהוכחו, יובאו להלן הוראות החוק הרלוונטיות.
7. המחוקק קבע הגנה מפני פיטורים לעובדת הרה או לעובדים העוברים טיפולי פוריות, בין אם נעדרו מעבודתם לצורך טיפולים אלה (סעיף 9 (ה)(1) לחוק עבודת נשים) ובין אם לאו (סעיף 9(ה)(3) לחוק).