14. לסיכום האמור לעיל – במועד שבו התובעת זומנה לישיבה, שהסתברה בדיעבד כשימוע לפני פיטורים, הנתבעים לא ידעו על כך שהתובעת התעתדה לעבור טיפולי פוריות או להיעדר מהעבודה לצורך זה. זאת, להבדיל משיחות כלליות שהתובעת ניהלה עם קליימן בנוגע לאפשרות עתידית, במועד לא ידוע, שהתובעת תפעל להרות ללא בן זוג או ללא מסגרת זוגית.
15. אשר לסיבת הפיטורים - לטענת הנתבעים, התובעת פוטרה בשל צמצומים ועל רקע הפסדים אליהם היא נקלעה. הנתבעים הצביעו על כך שלמרות שהתובעת ביצעה עבודתה על הצד הטוב ביותר, היא לא שלטה בתחום הנהלת החשבונות והנתבעת נזקקה לשירותי הנהלת חשבונות חיצוניים. עלות העסקת התובעת עמדה על 14,650 ₪ לחודש (עלות מעסיק) ועלות שירותי הנהלת החשבונות החיצונית עמדה על 17,800 ₪. בנסיבות אלה, החברה ביקשה להעסיק עובד/ת שיבצעו עבודת הנהלת חשבונות וכן עבודה אדמיניסטרטיבית שביצעה התובעת (סעיפים 2-5 לתצהיר זינגר). לתמיכה בטענות אלה, הנתבעים הציגו דו"ח שאושר על ידי רואה החשבון של החברה, חברת זיו האפט, במסגרתו בוצעה השוואה בין עלות העסקת התובעת ושירותי הנהלת חשבונות חיצוניים, לעומת העסקת מנהל חשבונות "פנימי", המועסק על ידי החברה ("סקירת השוואת עלויות", נספח 1 לתצהיר זינגר ור' גם (סעיפים 4-5 לתצהיר זינגר, עדותו בעמוד 24 שורות 14-26, עמוד 25 שורות 14-32).
16. טענות הנתבעת בעניין זה נטענו באופן עקבי בהליך ולא נסתרו כלל (ר' עדות זינגר בעמוד 24 שורות 14-31). במסגרת חקירתה הנגדית של התובעת, היא אישרה שהחברה נקלעה לקשיים כספיים ולהפסדים (עמוד 5 שורות 9-14) ובכך אישרה חלקית את גרסת הנתבעים. בנוסף, הדברים מתיישבים גם עם הודעות דוא"ל שנשלחו לתובעת עובר לפיטוריה (הודעות מיום 16.7.13, 26.7.13). דברים אלה גם נמסרו לתובעת בישיבה בה נמסר לה על פיטוריה, בה הובהר כי מצבה הכספי של החברה אינו מאפשר להמשיך ולהעסיק את התובעת וכי בכוונת הנתבעת לשכור עובד/ת אחד/ת, בעל/ת הכשרה חשבונאית מתאימה (סעיף 16 לתצהיר התובעת).
ויודגש, הנתבעים טענו שהתובעת היתה עובדת טובה ומסורה וכי לא נפל רבב בעבודתה (סעיפים 2-4 לתצהיר זינגר), אלא שהתובעת לא שלטה בתחום החשבונות ובשים לב לעלות שירותי הנהלת חשבונות, שנדרשו, בנוסף להעסקת התובעת, התובעת פוטרה מעבודתה.
לאור זאת עדויות אלה והראיות שהוצגו, יש לקבוע שההחלטה על פיטורי התובעת התקבלה ממניעים ענייניים, על רקע הפסדים אליהם החברה נקלעה ולאור הצורך בצמצום עלויות. כלומר, אין קשר בין ההחלטה על הפיטורים ובין כוונותיה של התובעת להתחיל בטיפולי פוריות.
הליך הפיטורים - שימוע
17. התובעת זומנה ביום 7.7.13 ל"פגישה עם השותפים", אך מטרתה לא הובהרה לה. התובעת ביקשה לברר מה מהות הפגישה ואם יש צורך להיערך לפגישה זו, ונענתה בשלילה (סעיפים 12-14 לתצהיר התובעת). זינגר טען שלא רצה להלחיץ את התובעת או להכניס אותה לחרדות, ולכן נמנע מלציין בפניה מראש מה מטרת הפגישה (עמוד 21 שורות 1-3).