למעשה, התובעת זומנה לישיבה מבלי שהובהרה לה מטרתה. כך שלאחר שמונה שנות עבודה בחברה, התובעת הופתעה לגלות שהפגישה אליה היא זומנה היא למעשה הפגישה בה נמסר לה על פיטוריה.
18. העובדה שסיבת הפיטורים היתה קשורה למצבה הכלכלי של החברה ובהיבט זה, מדובר בפיטורי צמצומים, אינה פוטרת את החברה מעריכת שימוע כדין (ע"ע (ארצי) 1268/01 ו- ע"ע 1323/01 החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ - כהן, פד"ע לט 71 (2003); ע"ע (ארצי) 93/07 ארבל - נ.א.ס.ס נוירומסקולר אלקטריקל סטימיולשין סיסטמס בע"מ, 19.11.08)[פורסם בנבו] . תכלית השימוע בפיטורי צמצום מתאימה במיוחד למקרים כגון נסיבות פיטורי התובעת, מקום בו נסיבותיה האישיות של התובעת חייבו התייחסות מיוחדת ומשהיה בהן להביא לביטול ההחלטה על הפיטורים.
לפיכך אין לקבל את טענת הנתבעים לפיה עריכת שימוע כדין לא היתה מאיינת את ההחלטה בדבר פיטורי התובעת. אמנם נפסק ש"...אם מתקיימות נסיבות בהן מעשה הפיטורים הינו בלתי נמנע או שתקופת ההעסקה קבועה וקצובה מראש, כי אז ניתן לצמצם את חובת השימוע ובמידת הצורך להתאימה לנסיבות העניין" (ע"ע (ארצי) 701/07 חברת החשמל לישראל בע"מ - תורג'מן, 3.3.09) [פורסם בנבו] , אך כאמור - דווקא בעניינה של התובעת, עריכת שימוע כדין יכלה לגרום לחברה לבחון שוב את עמדתה ואת המצב המשפטי ולהביא לשינוי בהחלטתה.
ויודגש, בשל הכשל הדיוני (אי עריכת שימוע) התובעת נפגעה באופן מהותי ועניין זה הביא לכך שבסופו של דבר, שלילת זכות הטיעון של התובעת הביאה לפיטורי התובעת, שלא כדין, בניגוד לחוק עבודת נשים.
עניין זה מקבל משנה תוקף בשים לב לכך שהתובעת ביקשה לברר את מטרת הפגישה ולבחון את הצורך בהיערכות מקדימה, אך זינגר השיב לה תשובה שאינה משקפת את מצב הדברים בפועל. כלומר, השיב שמדובר בפגישה שגרתית, אשר אין צורך להיערך לה.
19. לסיכום, נפל פגם בהליך פיטורי התובעת. למרות שהתובעת זומנה לשיחה עם שלושת מנהלי החברה, בפועל, מטרת ה שימוע לא קוימה. לתובעת לא ניתנה הזדמנות להיערך לשיחת השימוע, מטרתה הוסתרה ממנה ובפועל, ההחלטה על פיטוריה נפלה מבלי שניתנה לתובעת האפשרות לשנותה. אשר לפיצוי המתאים - עניין זה יידון בהמשך, בהתחשב בהשתלשלות העניינים עד לניתוק יחסי העבודה בין הצדדים.
השתלשלות האירועים לאחר ישיבת השימוע
19. במהלך השימוע התובעת לא טענה שהיא צפויה לעבור טיפולי פוריות או שפיטוריה נעשו עקב טיפולי הפוריות. התובעת הסתפקה בטענה כללית ועמומה, לפיה העיתוי של ישיבת השימוע אינו סתמי וזאת לאור מצבה האישי. יוזכר שבשלב זה, הנתבעים לא ידעו על כוונותיה הקונקרטיות של התובעת להתחיל בטיפולי פוריות.