12. לגבי תובע שהינו תאגיד זר שאחריות בעלי המניות בו מוגבלת, חלות הוראות סעיף 353א' לחוק החברות הקובע בהא לישנא: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".
תכליתה העיקרית של הוראת הסעיף היא להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל לגבות הוצאות מתובעת המסתתרת מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים (רע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ (14.02.2016); רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (13.7.2008)).
13. הפסיקה פרשה את סעיף 353א' לחוק החברות כך שהכלל הוא שיש לחייב חברה או חברת חוץ שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת במתן ערובה, ואילו מתן הפטור מהפקדת הערובה הוא החריג, אם סבר בית המשפט שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, כאשר הנטל להוכיח חריגים אלה מוטל על החברה (עניין ל.נ. הנדסה; עניין אוייקל; רע"א 9618/11 ארט יודאיקה בע"מ נ' ג. טלי עד שינוע בע"מ (18.1.2015)).
"הסטנדרט המחמיר ביחס לחברה בעירבון מוגבל נועד למנוע שימוש פסול באישיותה המשפטית הנפרדת כדי להימנע מתשלום הוצאות לנתבע -ומשקף תפיסה לפיה זכות הגישה לערכאות של חברה, שהיא אישיות משפטית נטולת קיום "טבעי", משמעותית פחות" (רע"א 4381-17 תועלת לציבור נ' בנק הפועלים בע"מ (2.10.2017)).
14. בפסק הדין שניתן בעניין ל.נ. הנדסה קובע בית המשפט העליון מבחן תלת שלבי לבחינת בקשה לחיוב חברה בהפקדת ערובה:
"על בית המשפט לשקול את מצבה הכלכלי של החברה ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו. לשם כך יש להביא בחשבון, בין היתר את הזכויות החוקתיות של הצדדים, את שאלת סיכויי ההליך, את מצבה הפיננסי של החברה ויכולתה לשלם את ההוצאות ככל שיפסקו, ואת גובה הערובה הנכון לאותו המקרה. זאת ועוד, ככל ומדובר בחברה זרה יש לקחת בחשבון כי סיכויי הגבייה של סכום ההוצאות נמוכים, אלא אם הוכחו כי לחברה די נכסים בישראל מהם ניתן להיפרע.