דיון והכרעה
6. טרם אדון בערעור לגופו, אתייחס לבקשת המשיבה להוספת ראיות בערעור. לא מצאתי להכריע בבקשה זו, כיון שניתן להכריע בערעור גם ללא צורך להיזקק לבקשה להוספת ראיה.
לגופו של עניין, המערערת טוענת כי שגה בית המשפט בהתבססו על נוסח תקנה לא רלוונטית. הנוסח הרלוונטי של תקנה 72 לתקנות הנמלים תשל"א – 1971, הוא כדלקמן:
72. "נוכח מנהל הנמל שיש הכרח בהרחקה מידית של כלי שיט ממקום עגינתו בנמל או בביצוע כל תמרון אחר בו, כדי למנוע מכשול או כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר בנמל, רשאי הוא לעשות בעצמו כל פעולה כאמור לגבי כלי השיט ועל חשבון בעליו, אם קברניט כלי השיט לא היה מסוגל לעשות פעולה כאמור מיד לאחר קבלת ההוראה."
תקנה 72 שתחולתה מיום 24.12.17 ואינה רלוונטית לעניינינו, נוסחה כדלקמן:
"72. "נוכח רב חובל הנמל שיש הכרח בהרחקה מידית של כלי שיט ממקום עגינתו בנמל או בביצוע כל תמרון אחר בו, כדי למנוע מכשול או כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר בנמל, רשאי הוא בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל לעשות בעצמו כל פעולה כאמור לגבי כלי השיט ועל חשבון בעליו, אם קברניט כלי השיט לא היה מסוגל לעשות פעולה כאמור מיד לאחר קבלת ההוראה."
השינוי העיקרי הוא בסמכות של מנהל הנמל בתקנה הרלוונטית, לבין רב החובל בתיקון. טוענת המערערת, כאמור, להיעדר סמכותו של רב חובל להורות על העתקת האוניה.
המשיבה מתנגדת להרחבת חזית, וטוענת כי נושא זה לא עלה בכתבי אלא הועלה לראשונה בסיכומי המערערת, ולכן בצדק נמנע בית המשפט קמא מלדון בה.
כידוע, רשימת הפלוגתאות העומדת לדיון מתגבשת בכתבי הטענות שמגישים צדדים. משכך, טענה שמעלה בעל דין שלא הועלתה בכתבי טענותיו מהווה "שינוי חזית" או "הרחבת חזית", ויש לדחותה. הרציונל העיקרי העומד בבסיס הלכה זו הוא מניעת עיוות דין, והדברים מקבלים משנה תוקף שעה ששינוי החזית מקורו בתובע, שהשליטה בהליך נתונה לו מלכתחילה. מבחינת הנתבע, משקפים כתבי הטענות של התובע את עילת התביעה נגדו ועל בסיסם הוא בונה את קו הגנתו. אם יאפשר בית המשפט לתובע לשנות את גרסתו במהלך הדיונים, הרי שיכולתו של הנתבע להתגונן עלולה להיפגע [רע"א 9123/05 אדמוב פרויקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ [פורסם בנבו] (25.10.2007)].
הטענה לגבי סמכותו של מנהל הנמל הועלתה לראשונה בשלב הסיכומים בבית משפט קמא ולא אִפשרה למשיבה להתגונן כראוי בכתב ההגנה מפני טענה זו ולהביא ראיות בהתאם. לפיכך, מדובר בהרחבת חזית, מבלי שניתנה לכך הסכמת המשיבה - במפורש או מכללא – ודין הטענה לדחיה.
טוענת המערערת שעסקינן בטענה משפטית ולא כך הדבר, שכן מדובר בטענה עובדתית, אילו סמכויות הוקנו לרב חובל הנמל או למנהל הנמל ולאחר שהנושא יבדק עובדתית יש לתרגמו לבסיס המשפטי אך ראשית לכל - הבחינה הראשונית, היא עובדתית. גם אם הייתי מקבלת טענה זו, כי רב החובל פעל בניגוד לסמכותו והסמכות נתונה אך למנהל הנמל, ואינה ניתנת להעברה, הרי שלא בהכרח מדובר במצב של העברת סמכות אלא על האפשרות לבקש ולקבל סיוע. על כן הסמכות נתונה למנהל הנמל אך ביכולתו להיעזר ברב חובל הנמל בפעילותיו השונות ראה לענין זה, ספרו של השופט יצחק זמיר, "הסמכות המנהלית", כרך ב, עמ' 853:
" בית המשפט מבין שלעיתים קרובות, אפשר אף לומר בדרך כלל, הרשות המנהלית (לשם הדיוק: האורגן של הרשות) אינה מסוגלת לבצע בעצמה את כל פעולות ההכנה הנדרשות לצורך הפעלת שיקול הדעת. היא חייבת, מבחינה מעשית, להסתייע בעוזרים. בפועל העוזרים מפעילים חלק מן הסמכות בידי אחרים.... בפועל זאת אצילה חלקית של הסמכות."